שיטת בחירות סגורה ושיטת בחירות אישית
-שיטה "רשימתית סגורה"-למצביע אין השפעה אישית על הנציג בפרלמנט-מי הוא יהיה.דוג' לכך-ישראל.במדינות אחרות יש שיטות אחרות המכניסות אלמנט אישי ברמה זו או אחרת עד הקוטב בו יש שיטות אישיות לחלוטין(לא מוכר בעולם המערבי,אך זוהי אפשרות).
-שיטה "רשימתית פתוחה":
*שיטות המאפשרות לבוחר להשפיע אך לא מחייבות אותו להשפיע:שיטה הנהוגה בבלגיה.הבלגים המגיעים לקלפי יכולים לסמן את המפלגה הספציפית על סדר המועמדים בה או לבחור במפלגה ספציפית +בחירה בסדר עדיפויות מסוים.רוב המצביעים בבלגיה בוחרים בדרך א' אך למרות זאת השפעתם נמוכה.
*שיטת בחירות המחייבת לבחור מועמד מתוך רשימה ,למפלגה יש אפשרות למקם את המועמדים ע"פ רצונה.שיטה זו נהוגה בפינלנד.זוהי בחריה מפלגתית ואישית בו זמנית.
*קיימות מדינות שבהם לאזרחים ניתנת האפשרות להצביע למס' רב של מועמדים ממפלגות שונות.
-שיטות העדפה:
קיימת רשימה בקלפי של מועמדים ,כל מצביע מדרג את המועמדים ע"פ סדר העדיפויות שלו.זוהי שיטת ה- sntv-"שיטת הקול היחיד הנייד":שיטה זו נהוגה בבחירות לפרלמנט באירלנד,במלטה.איך קובעים מי נבחר בשיטה זו?-בוחרים עדיפויות ראשונות בלבד.אם יש מחוז עם 3 מועמדים –מי שיש לו שליש מהקולות נבחר,וכיו"ב.שיטה זו,על פניה,מאפשרת לכל בוחר להיות מיוצג.
מדען המדינה שוגרט הציע למקם את המדינות ע"פ חלוקה זו.הוא מיקם את שיטת הבחירה האופטימלית במרכז החלוקה.מיקום שכזה מאפשר יחסיות ,אפקטיביות ורעיון המחויבות האישית .מי שמאמץ גישה כזו מאמץ את מגוון התועלות שבכך.גרמניה היא מדינה עם "שיטה מעורבת":חצי מאנשי הפרלמנט נבחרים במחוזות וחצי נבחרים באופן יחסי.
לבוחר בגרמניה יש 2 קולות :בקול אחד-נציג של המחוז,בקול השני-המפלגה.כיצד מאיישים את המושבים בפרלמנט ?-מציבים את מי שזכה במס' הקולות הרב במחוזות ,לאחר מכן בודקים איזו מפלגה זכתה במס' הקולות הרב ביותר-שילוב של ייצוג אישי (אלמנט רובי)ושיטה רובית ואלמנט יחסי.
*ב-96' ניו זילנד אימצה את "השיטה המעורבת".מבקרי שיטה הנ"ל טענו שלא מדובר בטוב של 2 העולמות אלא ברע שבו –אם אתה הולך בשיטה יחסית אתה מרוויח ייצוגיות.אם אתה הולך בשיטה רובית אתה מרוויח יציבות וכך אם אתה הולך באמצע אתה לא זוכה בכל אחת מהתועלות הנ"ל(לא יוצא לך שום דבר מהאמצע).
ראו גם: שיטות בחירות בעולם
