איגודי העובדים
אחד המרכיבים ביותר במאבק החברתי באירופה היה איגודי העובדים.
התפתחות התעשייה היוותה את הבסיס למהפכה תעשייתית– יותר מקומות תעסוקה בתצורת מפעלים, ככל שהמפעלים גדלים יש גידול במספר הפועלים ולכן עולה הצורך של הפועלים להתאגד בכל מיני צורות- יש התאגדויות לוקאליות על פי ערים ואזורים ויש איגוד עובדים כולל למדינה שלמה.
עפ"י עקרונות שגובשו במהפכה הצרפתית נקבע כי התאגדות אנושית על בסיס מקצועי או מעמדי היא שריד פיאודלי ויש לאוסרו על פי חוק. 'ביעה זו נבעה בזמנו מהתאגדויות האצולה בצרפת ומהגילדות שהיו שריד מהתקופה הפאודלית ואיימו על המהפכה הצרפתית. חל גדול מהמאבק של איגודי העובדים היה על הזכות להתקיים שכן חלק גדול מהמדינות אסרו על קיומם של איגודים מסוג זה. על אחת כמה וכמה כשהפועלים ניסו להפעיל איזושהי עוצמה.
עניין האיגודים מעלה סוגיה משפטית בעייתית- כאשר איגוד עובדים עובר על חוק, את מי יש להעניש? את הפועלים או את מנהיג האיגוד? בחלק מהמדינות הייתה סנקציה על הענשת מנהיגים ולא הפועלים על מנת שהפועלים יוכלו להמשיך לעבוד, משמע שיוכלו להמשיך לנצל אותם.
הגדרת האיגוד:
- קבוצת אינטרס- ארגון שלא נכנס לפוליטיקה באופן פעיל. יש לך אינטרס ספציפי ואתה פועל על מנת לקדם אותו. באינטרס הזה לא מופיעה מהפכה או שינוי אלא רק רצון לשיפור.
- איגוד- פועל פעולה דמוקרטית רחבה שמנסה להפוך בצורה רדיקאלית ולעשות שינוי.
