סיפורם של דדלוס ואיקרוס הוא אחד מהידועים ביותר המיתולוגיה היוונית. דדלוס היה אומן וממציא מיומן, שנודע על כושר ההמצאה והיצירתיות שלו. סיפורו כולל את יצירת המבוך, מבוך מורכב שנועד לכלוא את המינוטאור, יצור מפחיד עם גוף של אדם וראש של שור, וסיפור בריחה יצירתי עם סוף טראגי בעבור בנו איקרוס.
דדלוס והמבוך
הסיפור של דדלוס מתחיל במלך מינוס מכרתים, שהתפלל לפוסידון, אל הים, שיתן לו אות תמיכה כדי לתבוע את זכותו על כס המלכות. פוסידון שלח שור לבן מפואר, בציפייה שמינוס יקריב אותו לכבודו. עם זאת, מינוס, שנדהם מיופיה של החיה, החליט לשמור עליה ולהקריב במקום שור אחר. בכעסו על חוסר הכבוד הזה, פוסידון קילל את אשתו של מינוס, המלכה פסיפיה, להתאהב בשור הלבן. מהאיחוד הלא טבעי הזה, נולד המינוטאור.
כדי לטפל בבעיית המינוטאור הזמין המלך מינוס את דדלוס לתכנן מקום שיוכל להכיל את החיה בבטחה. דדלוס הגה את המבוך – מבוך עצום של מעברים מפותלים ומחוברים זה לזה, מעוצבים בצורה כל כך גאונית שאפילו הוא, המעצב, בקושי מצא את דרכו החוצה לאחר בנייתו.
המבוך ותזאוס
סיפורו של המבוך אינו מסתיים בבנייתו. מדי שנה, כדי לפייס את מינוס והמינוטאור, נאלצה אתונה לשלוח שבעה צעירים ושבע נשים צעירות לכרתים כדי להאכיל את היצור. מחווה קטלנית זו נמשכה עד בואו של הגיבור האתונאי תזאוס. תזאוס התנדב ללכת, בכוונה להרוג את המינוטאור ולסיים את הזוועה. עם הגעתו לכרתים, הוא צד את עינה של בתו של מינוס, אריאדנה, שהתאהבה בו. אריאדנה סיפקה לתזאוס כדור חוט, שניתן לה על ידי דדלוס, ואיפשר לו למצוא את דרכו החוצה מהמבוך לאחר שהרג את המינוטאור.
הבריחה של דדלוס ואיקרוס
הסיפור מסתיים בגורלו של דדלוס עצמו. לאחר מותו של המינוטאור ובריחתו של תזאוס, דדלוס הפך לאויבו של המלך מינוס הכועס, והוא ובנו איקרוס נכלאו במגדל בכרתים. כדי להימלט, דדלוס יצר שני סטים של כנפיים מנוצות ומשעווה כדי לאפשר להם לעוף. הוא הזהיר את איקרוס לא לטוס קרוב מדי לשמש או קרוב מדי לים, אלא לעקוב אחריו בנתיב הטיסה שלהם. איקרוס, לעומת זאת, התלהב כל כך מהריגוש שבטיסה עד שנסק גבוה מדי; השמש המסה את השעווה בכנפיו, והוא נפל לים וטבע.
