במאמרו "מסה על בשחרור" משנת 1969, פילוסוף אסכולת פרנקפורט הרברט מרקוזה עוסק בנושאים של שינוי חברתי, שחרור והמאבק בשליטה במערכות קפיטליסטיות וסוציאליסטיות. הוא מדגיש את הצורך בבעלות קולקטיבית, שליטה ותכנון של אמצעי הייצור כמרכיבים בסיסיים לחברה אלטרנטיבית.
מרקוזה טוען כי היחלשותן של מעצמות העל חיונית כדי לעצור את המימון והחימוש של הדיכוי במדינות לא מפותחות. הוא שואב השראה מתנועות שחרור בעולם, ומדגיש את ההתנגדות והסולידריות שלהן כזרזים לשינוי. מרקוזה מכיר גם בחשיבות ההתייחסות לסתירות המובנות בתוך חברות קפיטליסטיות כדי להשיג שחרור אמיתי.
"מסה על בשחרור" בוחן את התפוררותה הפוטנציאלית של המערכת הקפיטליסטית הארגונית עקב משבר כלכלי, נטל המגזר הביטחוני וההתנגדות הגוברת למלחמת וייטנאם. יתר על כן, מרקוזה בוחן את תפקידה של ברית המועצות בשמירה על הקפיטליזם באמצעות המושג "דו-קיום בשלום" והאינטרס המשותף של המערב בהתנגדות לקומוניזם. הוא מבדיל בין הסוציאליזם הסובייטי לבין תנועות חדשות השואפות לסוציאליזם המבוסס על סולידריות ושחרור מניצול. מרקוזה מדגישה את החשיבות של פיתוח אופני ייצור ויעדים חדשים המתואמים עם הצרכים והיחסים האנושיים, במקום לשכפל את הפריון הקפיטליסטי.
המאמר גם משקף את התפוררותה הפוטנציאלית של החברה והתפשטות חוסר שביעות רצון, חוסר יעילות והתנגדות לעבודה כתוצאה מהסתירות ההולכות וגוברות. הוא מצביע על כך שתהליך כללי של התפוררות המוביל לשינוי יכול לעורר משבר המפעיל התנגדות נגד דיכוי פוליטי ונפשי.
לסיכום, מרקוזה מדגישה את הצורך בחלופה קונקרטית למבנה החברתי הנוכחי, תוך שימת דגש על בעלות קולקטיבית, שליטה ותכנון, כמו גם פיתוח של אופנים ויעדים חדשים של ייצור. הוא רואה בעיני רוחו חברה שבה סולידריות ושיתוף פעולה מחליפים שליטה, וכתוצאה מכך להבדל איכותי ולהרחבת החופש. מרקוזה טוען לחשיבותם של חשיבה שלילית, ספונטניות ודחיית צורות מסורתיות של מאבק פוליטי במרדף אחר שחרור ובניית חברה חדשה.
ראו גם: האדם החד מימדי / מרקוזה
