מיתוס מקור או מיתוס מכונן הוא סיפור מוצא המבוסס בחלקו על בדיות ונתפס כמחייב. סוג זה של מיתוס יכול להכיל אלמנטים דתיים ופוליטיים כאחד. המונח מגיע מהסוציולוגיה הפוליטית. דוגמאות לצורות דתיות של מיתוס מקור הן רעיונות של התגלות אלוהית, בחירה ושליחות, והשגחה וגורל. מיתוסים מכוננים כאלה מבוססים בחלקם על אמונות, שבלעדיהן פוטנציאל היעילות של המיתוס קטן (אם לא מאמינים באלוהים, המשמעות של יציאת מצרים קטנה, למשל)
כמיתוס פוליטי, מיתוסים מכוננים הם מכוננים לדימוי עצמי כללי במדינות הלאום המודרניות. התפקידים של המיתוסים המכוננים הם יצירת קונצנזוס שניתן להגיע אליו, של ערכים משמעותיים, יצירת זהות קולקטיבית ולגיטימציה של כוח וזכויות יתר. הם יכולים למלא תפקיד גם במקרה של מפלגות פוליטיות בעלות אוריינטציה ערכית, כמו גם במקרה של ייסוד חברות מזמן או "אגדי".
דוגמאות למיתוסי מקור
בעבור העם היהודי ניתן לראות את סיפורי אברהם כמיתוס המקור הקדום של העם היהודי. בעבור הציונות ומדינת ישראל אלו הם הסיפורים והאתוס של תש"ח, למשל.
המיתוסים המייסדים תפסו מקום נכבד במיתולוגיה היוונית. המיתוסים היווניים המייסדים מקימים מערכת יחסים מיוחדת בין האלוהות לאוכלוסייה המקומית. המיתוסים המייסדים היווניים גילמו לרוב את ההצדקה להמשך קיומה של מערכת חברתית וערכית ישנה יותר.
מיתוס המקור הרומי של רומוס ורומלוס מייסדי העיר שינקו כתינוקות מזאבה מסמל את מקור הכוח המגן על העיר.
בעבור האמריקאים מיתוס המקור של אומץ ליבם של המתיישבים הראשונים משרת עד היום את "החלום האמריקאי" לפיו מי שמעז מצליח.
ראו גם: נרטיב פוליטי