שפה וחברה: שפה וכוח

שאלות המלוות חשיבה על שפה וכוח

p     מהו כוח? איך הוא מתבטא? האם כוח הוא שליטה של מישהו על מישהו? האם הוא החלטה? האם הוא שינוי שפה?

p     איך יוצרים כוח/איך כוח נוצר? ע"י מעמד, ע"י מילים? באיזה אופן?

p     למי יש את הכוח? (למי יש את הכוח לומר דבר מה? למי יש כוח לקבוע שפה? לעצב התנהגות לשונית?)

p     מה התנאים ליצירת כוח?

p     מהן הפרקטיקות ליצירת כוח? אופן דיבור מסוים, לא מאפשרים למישהו לדבר, מבטלים דברים שהוא אומר.

p     מהו מקומו של החלש? האם/איך החלש מכונן את יחסי הכוח? או – האם יחסי הכוח מכוננים את החלש?

p איך מתבטאים יחסי הכוחות בטקסט/בהתנהגות הלשונית?

p     שני כלים לניתוח:  קדם הנחות, מטאפורות/דימויים

קדם הנחות משמעות/ מסר שנמצא בתוך טקסט באופן סמוי. צריך לחלץ אותם מתוך הטקסט, לקרוא בין השורות כדי להבין אותם. נקרא טקסט וננסה להבין מה הוא בעצם אומר? מה הוא מניח?

לדוג': "טוב למות בעד ארצנו" ההנחות: הארץ חשובה, זה רע למות, אבל בשביל המדינה זה טוב. האדם פחות חשוב מהמדינה, הארץ היררכית גבוה יותר מן האדם (קדם הנחה ב3 המשפטים האחרונים- בד"כ האדם כן חשוב).

"טוב למות, ארצנו בעד", הציר הסינטגמטי משמעותי כי בהחלפה של המילים יצרנו משהו חדש.

אינטרטקסטואליות יחסים של הדהוד של טקסט אחר, יש איזשהו טקסט שרומז או שממנו ניכרת המשמעות של אותו טקסט אותו הוא מציג. זה מגיע או במצב של מחווה לטקסט קדום או במצב של מחאה.

חבורה של פועלים זרים שמתעללת בזקנים נקראה בעיתון באילת: "זרים חסרי כבוד" זהו הדהוד לטקסט של הסרט של טרנטינו "ממזרים חסרי כבוד" וממשמע התייחסות אליהם אולי כנאצים, ובטוח כ"הם".

בנוסף ישנן גם מילים שנבחרו בקפידה כי הן מסמלות  משהו אחר שהמוען מנסה להעביר לנמענים:

דימויים/ מטאפורות לנתח קודם משמעות של מילה, ובמשמעות צריך להבין למה המילה הזאת נבחרה. שילוב של הבנה ויחסי כוח בתוך הציר הזה. בחינה של הדימויים המוצגים לזהויות חברתיות הנבחנות זו מזו על בסיס מגדרי, לעתים קרובות שפה מהותנית. לדוגמה, פעולה צבאית כפעולה כירורגית. כירורגית מתקשר לרפואה, כביכול הצבא מרפא. עוד דוגמה, ארה"ב וברית המועצות, המזרח התיכון כבסיס לבדיקה של כל כלי הנשק החזקים. גולדה מאיר הייתה חוזרת מארה"ב עם נשק רב. זה לא נקרא 'מרוץ חימוש' אלא כונה 'סל הקניות של גולדה'  זקנה חביבה שהולכת לשוק וחוזרת עם עוזי.

מספר הנחות בלב החשיבה על שפה וכוח

p     שפה משפיעה על חשיבה – השפה משפיעה על איך שאנחנו חושבים ועל כן יש לה הרבה מאוד כוח. לכן, מאוד חשוב באילו מילים אנו בוחרים לדבר, איך אנו מציגים כל דבר.

p שפה מעצבת/מגדירה/קובעת מציאות

p     נקודת מבט שיפוטית, מורכבת – למי שחוקר יחסי כוח ושפה יש לו נקודת מבט שיפוטית- מה טוב יותר, מה ראוי יותר.

p עיסוק בכוח מניח בהכרח מעמדות (חזקים וחלשים, שולטים ונשלטים)

p     כוח מלמעלה וכוח מלמטה – מערך כוח מורכב, דואלי. כוח מלמטה הוא אינו כוח של הממסד, ויש ביטויים שבאים מלמטה כדי ליצור הבעה מחאתית כמו בביטוי "טוב למות, ארצנו בעד".

p     שפה היא כלי של זהות (חברתית-תרבותית, סובייקטיבית- של אדם) – בגלל שהיא כלי של זהות ומעצבת מציאות יש לה הרבה כוח. היא מגדירה קבוצות בחברה, היא מעצבת את מי שאנחנו ולכן יש  הרבה משמעות וחשיבות למילים.

מכאן, שפה היא פוליטית, שימוש בשפה הוא פוליטי. מי שישתלט על 'מהי השפה הנכונה' ישתלט על כוח פוליטי. לא משנה אם זה מעמד האצולה באנגליה או האשכנזים בישראל. מאבק פוליטי הוא מאבק על השפה ועם השפה. תפיסת השפה ככוח שונה מבלשנות שמסתכלת על שפה כמושא המחקר שלה ואומרת 'השפה בנויה כך, יש לה פונקציות כאלה, בצורה הזו, בצורה אחרת' אל תפיסה שאומרת 'שפה זה פוליטיקה'. זה כלי פוליטי, מכשיר פוליטי, לשליטה, למרידה בשליטה, ולעולם אל תסתכלו על השפה כמשהו תמים. זה לא סתם דיבור. כל דבר שאנו עושים עם השפה הוא עשייה חברתית, שקשורה לכוח חברתי. פוליטיקה כדיון על חלוקת הטובין החברתי. איך כל התוצר החברתי מתחלק בין כולנו. המאבק נעשה דרך השפה, באמצעות השפה ובתוך השפה.

סוציולינגוויסטיקה

שפה וחברה

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: