זיגמונט באומן טבע את המונח של "מודרניות נוזלית" לציון הזמנים הנוכחיים, מונח המבוסס על מושגי נזילות, שינוי, גמישות, הסתגלות, בין היתר. באומן מאשר כי "הנוזל" הוא מטאפורה שלטונית בעידן המודרני, שכן הוא עובר שינויים מתמשכים ובלתי ניתנים להחלמה. באופן דומה, הנוזל אינו קבוע בחלל או קשור לזמן, הוא נע בקלות, לא ניתן לעצור אותו בקלות; וכל אלה הם בו זמנית מאפיינים בסיסיים של שגרת היום יום הנוכחית.
בעבר היינו בעולם צפוי ושליטה, עולם מוצק. השגרה, החזון לטווח הקצר, המנהגים, הקהילות היו כמה ממאפייניו. כל הפנורמה הזו החלה "להתמוסס", ושינתה את החברה שהייתה עומדת ועמידה מדי בפני שינויים, לחברה נוזלית וגמישה. באומן, חושף 5 פריטים בהם הוא מפתח את מושג המודרניות הנוזלית: אמנציפציה, אינדיבידואליות, מרחב-זמן, עבודה וקהילה.
לדברי באומן, עם הגעת המודרניות, הכל הפך לאינדיבידואלי. להיות מודרני פירושו להיות תמיד צעד אחד לפני עצמך. כפי שאמר ז'אן פול סארטר: "לא מספיק להיוולד בורגני, אתה צריך לחיות את החיים כבורגני". המודרניות שינתה את הכללים. התיאוריה הביקורתית שהגנה על האינדיבידואליזם בפני המדינה שבאותה תקופה דיכאה הכל, עכשיו קורה ההפך. כיום אנו מבקשים לשחזר את הציבור, כיוון שהאינדיבידואל הקיף את כל השכבות. אנו חיים בחברה של יחידים כי "הכל היה אינדיבידואלי". נוצרה מערכת כה גדולה שכעת כל אדם אשם בגורלו, במה שקורה לו או לא.
למרות שבאומן נחשב להוגה "פוסט מודרני", הוא אינו מתאים למונח "פוסט מודרניסטי", שכן הוא משתמש במושגים "מודרניות מוצקה" ו"מודרניות נוזלית "כדי לאפיין את מה שהוא מחשיב כשני צדדים של אותו מטבע.
לקרוא עוד:
