במדינות דמוקרטיות ישנם חוקים ואמצעים המתירים לפגוע בחירויות יסוד בעת סכנה ממשית לבטחון המדינה, למשל בזמן חירום ומלחמה, במטרה להגן על הבטחון ולאפשר את המשך קיומה של המדינה ואת הסדר הציבורי. חוקים אלו יוצרים מתח והתנגשות בין עקרונות הדמוקרטיה ומימוש זכויות האדם והאזרח לבין הבטחת בטחון המדינה. ביניהם:
תקנות לשעת חירום/ חקיקת חירום
הממשלה מוסמכת להתקין תקנות לשעת חירום במטרה להגן על המדינה, על ביטחון הציבור ולשם אספקת שירותים חיוניים. תקנות אלו יכולות לגבור על הוראות חוקים רגילים למעט חוקים חסינים כמו ח"י: כבוד האדם וחירותו, ח"י חופש העיסוק וח"י: הכנסת. לפי החוק בישראל ניתן להתקינן רק כשהכנסת מכריזה על מצב חירום במדינה. בפועל, מאז הקמת המדינה מוכרז בה על-ידי הכנסת מצב חירום ההכרזה מחודשת אחת לשנה.
מעצר מנהלי
מעצר מניעתי מיידי ללא הליך פלילי רגיל כנגד העצור, כלומר גם מבלי שיואשם בביצוע עבירה כלשהי. מטרתו למנוע פגיעה בביטחון הציבור והמדינה. הליך זה נתון לביקורת רבה בשל הפגיעה הקשה בזכויות ולכן חלות עליו הגבלות בחוק (בסמכות שר הביטחון בלבד להורות על ביצועו, תקף לתקופה של 6 חודשים וניתן להארכה).
חזרה אל: סיכומים באזרחות לבגרות