ניידות על"ם: שירות יישוג לבני נוער במצבי סיכון ומצוקה השוהים ברחוב \ נתי רונאל
- ניידות על"ם הן שירות לבני נוער במצבי סיכון השוהים ברחוב – אם בשל בריחה מהבית ואם כחלק משגרת יומם
- מטרת השירות היא:
- לאתר בני נוער ששירותים אחרים מתקשים ליצור עימם מפגש ראשוני וקשר טיפולי
- להציע לבני הנוער הנמצאים ברחוב סיוע בסיסי
- ליצור עימם מפגש ראשוני
- להפנותם לשירותים אחרים במידת הצורך
- בגיל ההתבגרות, תקופת גיבוש העצמי בנפרד מההורים – בני נוער רבים מבלים שעות ארוכות מחוץ לבית במפגשים חברתיים ובשוטטות ברחובות
- דפוסי השהות ברחוב אינם אחידים והם משתנים אצל בני נוער שונים: יש בני נוער השוהים מחות לבית שעות רבות, מקצתם בימים בלבד אחרים גם בלילות. בני נוער רבים נושרים ממסגרות הלימוד ועוזבים את הבית לטובת הרחוב.
- קשה לאמוד את מספרם בגלל: (1) הקשר הרופף שלהם עם סוכנויות הרווחה ומוסדות החינוך; (2) נדודיהם בין מרכזים עירוניים שונים; (3) הארעיות שבמצבם.
- האומדן הקיים מתבסס בעיקר על מחקרים שנעשו בקרב בני נוער השוהים במקלטים, בני נוער בורחים או מחוסרי קורת גג
- היפלטות של ילדים ובני נוער מן המערכת החברתית אל הרחוב נחשבת כגורם סיכון מרכזי עבורם – ילדים אלו נחשפים להשפעות חזקות של סביבת הרחוב שרווחים בה ניכור ורוע לב, אלימות, שימוש בחומרים, לחצים כלכליים ומאבקי קיום, נתק מההורים וממובגרים מדגימי תפקיד חיובי וכו'..
- בני נוער השוהים ברחוב ממעטים בדר"כ להגיע לטיפולן של סוכנויות הרווחה מתוך חוסר אמונם בשירותים הרישמיים
- רווח אצל כלל בני הנוער אך במיוחד עבור מי שברחו מביתם או ממוסד ששהו בו בשל החשש שההתערבות תחזיר אותם למסגרות הקודמות בניגוד לרצונם ומבלי לפתור את המשבר שהוביל לבריחה
- הצורך בהתערבות ייחודית בשל חוסר אמונם בשירותים: על אף שבני נוער אלו נמצאים תחת סיכון גבוה, הם אינם ממהרים לשנות את מצבם והם מתנגדים לערב שירותים בעיניינם. מכאן הצורך לתכנן עבורם התערבות ייחודית ואחת ההתערבויות המתאימות להם היא יציאל אל הנוער בשירותי היישוג– שיגיע אליהם לרחוב, יספק להם מקלט מהרחוב ומסכנותיו וייצור בעבורם מקום שניתן לשוחח בו.
- השירות יכול:
- להגיע למקומות שבהם הם נמצאים
- בשעות הפעילות שלהם – בלילה
- ליצור איתם קשר של התערבות
- לסייע להם לשקול שינוי ולנקוט בפעולות רלוונטיות לקראתו הכוללות פנייה לשירותים מתאימים בקהילה
- לפעילות היישוג כמה שלבים:
- מאתרים את בני הנוער ויוצרים עימם קשר ראשוני שיכול לשמש בסיס בתקופת חיזור ארוכה יותר
- שלב החיזור: ניתן לנסות ליצור קשר טיפולי עם בני הנוער, לעורר אותם להכיר בבעיותיהם ולהניער אותם לגלות מוטיבציה לפותרן. את תקופת החיזור ניתן לראות כניסיון ליצור אצל בני הנוער, שעדיין שוקלים סיוע, מוטיבציה לשינוי, הרהורים על שינוי והחלטה לבצע שינוי
- כשהתהליך מצליח נוצר מעין חוזה טיפולי
- לאחר החוזה מתחיל למעלה הטיפול המסורתי
- עצם יציאתם של אנשים מבוגרים לרחוב כדי להתענין בחייהם של צעירים תורמת תרומה משמעותית ליצירת הקשר – בני נוער אינם רגילים שמבוגרים מתעניינים בהם והתעניינות שכזו בתנאים ובסביבה שבה הם נמצאים מאפשרת קשר טיפולי ותורמת לנכונותם לקבל עזרה.
ניידות ילדי הלילה
- בעת הקמת על"ם היו לה 7 מטרות לשירות:
- איתור בני נוער במצבי ניתוק, ניידות, סיכון ומצוקה
- יצירת קשר בלתי אמצעי ושיחה בגובה עיניים
- תיווך וגישור לשירותים בקהילה
- התערבות קצרת מועד – בשעת משבר
- סיוע חומרי– תרופות, ביגוד, מזון ועזרה ראשונית
- בדירה, אבחון ולימודי שטח –למידה
- העלאת מודעות ציבורית למצבם של בני הנוער השוהים ברחוב
- אוכלוסיית היעד של הניידת היא בני נוער ובוגרים צעירים (בני 10-25) הגרים, שוהים או משוטטים ברחוב
- בניגוד לשירותי יישוג אחרים הפונים לאוכלוסיות מסויימות (כמו משתמשי סמים), ניידות ילדי הלילה מכוונת לתת שירות לכל בני הנוער והצעירים הזקוקים לשירותיה ללא כל תנאי או מגבלה
- שילוב מתנדבים בשירות משפיע הן על השירות בכללותו הן על בני הנוער לקחות השירות
זירות הפעולה
- זירות הפעולה נקבעות ע"פ מקום המצאותם של בני הנוער והן משתנות בהתאם לכך
- לניידות יש 4 זירות אופייניות:
- איזורים שבהם נוהגים להסתובב בני הנוער: תחנות מרכזיות, גינות ציבוריות, שפת הים ועוד. האוכלוסיה שאנשי הניידת פוגשים שם אינה קבוצה ולעיתים המפגשים הם חד פעמיים
- מקומות מפגש מרכזיים של בני נוער: כיכרות מרכזיות, קניונים, איזורי ריכוז של קבוצות בני נוער משוטטים, מרביתם בדרגה זו או אחרת של נשירה ממסגרות חינוכיות. הניידות מגיעות לאיזורים אלו במשך תקופה ארוכה ואנשיהן מקימיים מפגשים שבועיים עם קבוצה פחות או יותר קבועה של בני נוער
- איזורי 'דמדומים': מקומות שבהם בני הנוער חיים ועובדים למחייתם (למשל: זנות) ללא קשר למסגרת כלשהי. בדר"כ תוך שימוש יום יומי בסמים (לדוגמא: גן החשמל בתל אביב)
- זירות שכונתיות: כניסה לשכונות מצוקה ומפגש עם בני נוער שחייהם בהן ועם מי שנמצאים בסיכון. הכניסה לשכונה מותנת בשיתוף פעולה עם גורמים מטפלים אחרים בעיר.
- במוקד עבודתם של צוותי הניידת עומדת פעילות היישוג והיא המייחדת אותה משאר השירותים לבני נוער
- שלב האיתור ממחיש את עבודת היישוג ומקדים שרשרת של התערבויות מגוונות שמבצעים העובדים למען בני הנוער במשך תקופה ארוכה
3 סוגי נגישות שמספקת הניידת
- נגישות פיזית: מיקום השירות באיזור נגיד ובעל דרכי גישה נוחות. הניידת מגיעה אל בני הנוער במקומות שבהם הם פועלים ובשעות הפעילות שלהם
- נגישות ארגונית: עיצוב דרכי עבודה ומתן שירותים בדרך המקלה על הלקוח ומצמצמת בירוקרטיה, לוח זמנים המתאים ללקוח. שירותי הניידת ניתנים בחינם ולמקבלי השירות אין כל חובות ואין באים אליהם בדרישות. בני הנוער אינם נדרשים למלא טפסים או לספק פרטים על עצמם והם יכולים להצטרף ולהיפרד מהניידת בכל עת.
- נגישות ריגשית: עיצוב דרכי פעולה ומתן שירותים המובילים לצמצום המחסומים הריגשיים המקשים על הלקוח לקבל את השירות. הניידת עושה כל שניתן כדי להקהל על בני הנוער לקבל את השירות ולהשתמש בו.
השתדלות זו כוללת 7 פרטים:
- קו טלפון זמין לפונים
- גיל ומראה צעיר ולא רשמי של הצוות
- צורת תקשורת פתוחה
- אוכל למעוניינים
- עיצוב הניידת במראה צעיר
- הצוות שמקבל אותם ללא כל תנאי
- המתנדבים – בני הנוער נתקלים לראשונה בחייהם באנשים המשקיעים מזמנם לטובת בני נוער מבלי לבקש כל תמורה חומרית על כך.
מיישוג לתיווך וגישור לשירותים בקהילה
- הניידת כחוויה מתקנת ליחסי אמון עם אנשי צוות
- הניידת אינה מכוונת להחליף את מערך השירותים הקיים בעיר, אלא לתגבר אותו ולתווך בינו לבין בני הנוער השוהים ברחוב
- רצוי שבכל עיר תיהיה היכרות הדדית ומעמיקה בין השירותים העירוניים וכל הגופים הפועלים בעיר לבין צוות הניידת (וועדות היגוי).
יישוג וסיוע חומרי
אמצעי חשוב לבניית השלב הראשוני במערכת היחסים עם בני הנוער
אוכל ושתיה– מספקים אותם בהתחלה 0 עונה על הצורך הראשוני. לפעמים הנוער רק לוקח אך אחרי כמה פעמים מתחיל להיווצר קשר
ביגוד– למשל בחורף הירושלמי. בהלבשה יש משהו מקרב ומעניק כמו הורי, המוסיף לקשר הנרקם עם צוות הניידת
קונדומים – בזירות בהם קיים ניצול מיני מסחרי. חלוקה זו נועדה לעורר שיחה ומודעות על חשיבותם של אמצעי המניעה
יישוג ביצירת קשר בלתי אמצעי ושיחה ב"גובה עיניים"
רצונם של בני הנוער לשוחח נובע מ3 צרכים מרכזיים שהניידת עונה עליהם
- הצורך לדבר: ניתן דגש על דיסקרטיות, אין תיקים, הנערים לא חייבים למסור מידע אישי ויש אווירה של חוסר שיפוטיות וקבלה. בני הנוער מרגישים שהם יכולים להגיד הכל וכך יותר קל להם להיחשף ולשתף
- הצורך בקשר אישי: זקוקים ליותר מאשר פריקת מצוקות חד פעמית כי מדובר במצוקה מתמשכת. הם זקוקים לקשר אנושי קבוע ומטיב עם מישהו שמכיר אותם מקרוב
- הצורך בהשתייכות: בני הנוער בודדים מאד לעיתים, ללא קשר למשפחתם, לחברים ולמסגרת כלשהי. לפעמים משמשים צוות הניידת במקום משפחה מגוננת ותומכת ומשתמשים בטלפון לא רק כדי להתקשר בשעת מצוקה אלא גם כשחשים בדידות
ראו עוד: סיכומי מאמרים בעבודה סוציאלית
