במבנה מקביל של סיפור ישנם אלמנטים (דמויות, אירועים, מצבים, התבטאויות וכו') דומים המתקשרים זה לזה ומתוך הקישור, העימות או ההשוואה בניהם יכול הקורא להסיק מסקנות לגביהם. האלמנטים האנלוגיים ביצירה מקיימים בניהם לפחות נקודת דמיון אחת המאפשרת לערוך את הקישור בניהם ולפחות נקודת שוני אחת המאפשרת את העימות או ההשוואה. אנלוגיות אלו יכולות לשמש בתפקיד חיובי בו מודגש הדמיון שבין שני אלמנטים שונים או בתפקיד ניגודי בו מודגש השוני בין שני אלמנטים דומים. דוגמא יפה לסיפור אנלוגי מודגש ניתן למצוא למשל ב"נרקיס וגולדמונד" של הרמן הסה בו מעומתות דמויותיהם של תיאולוג סגפן ואמן נודד המתחילות ומסיימות כחברים קרובים.
