כרונופוטוגרפיה – הומצא על ידי אטיין ז'ול מארה – מנגנון שהורכב ממצלמה רגילה ששונתה קלות וצוידה בדיסק שסובב בעזרת מנוע קפיץ. בדיסק נפער חלון שתפקד כתריס, וניתן היה להגדילו או להקטינו כדי להתאים את זמן החשיפה לעוצמת האור. בזמן הצילום נמצאה העדשה מול הדיסק המסתובב; כאשר עצם נע מול רקע כהה, מיקומו היה שונה בכל פעם שחלון התריס המסתובב חשף את לוח הצילום, כך שדמותו נקלטה בכל פעם במקום אחר על הלוח, ונוצר רצף של דמויות סמוכות האחת לשנייה על פני אותו הלוח. כאשר התריס הוקטן וסיבוב הדיסק היה איטי, התקבלו הדמויות רחוקות זו מזו על גבי לוח הצילום. כאשר התריס הוגדל והסיבוב היה מהיר, התקבלו דמויות קרובות או חופפות זו על זו.
חזרה אל מושגים בהיסטוריה של הצילום
