סיכום ירמיה פרק כ"ג
סיכום זה הינו חלק ממאגר הסיכומים בתנ"ך על פי תוכנית הלימודים החדשה המעודכנת, תת נושא נביאי אמת ושקר
ירמיה, פרק כ"ג, פסוקים 25 – 32 : ההבדלים בין נביאי אמת ונביאי שקר
קטע המופיע בירמיה פרק כ"ג פס' 25-32 עוסק כולו בנביאי השקר ובהתמודדות עמם. כאמור, הביטוי המדויק "נביא שקר" איננו מופיע במקרא כלל, אבל הביטוי הקרוב ביותר למושג זה נמצא בספר ירמיה כ"ג פס' 25: "הנביאים הנבאים בשמי שקר". הקטע הזה קשה להבנה וזכה לפרושים רבים,המובאים בחלקם כאן בקצרה:
ירמיה כ"ג פס' 25 : נביאי השקר מנסים להצדיק את נבואתם ולשוות לה נופך של אמת כאשר הם מצהירים: "חלמתי, חלמתי"
ירמיה כ"ג פס' 26 – 27 : ירמיהו שואל עד מתי ימשיכו אותם נביאים לנבא לשקר? הם אמנם אינם מסיתים את העם לעבוד את הבעל, אבל בדברי השקר שלהם הם גורמים לעם לשכוח את שמו ומהות ה'.
ירמיה כ"ג פס' 28 : ירמיהו מבדיל בין נביא המנבא דברי אמת, לבין נביא המנבא לשקר, וטוען לאמיתות נבואתו מפני שחלם את הדברים. ירמיהו שואל שאלה רטורית: "מה לתבן את הבר?" נבואות השקר דומות לתבן, לקש, החסר כל ערך תזונתי וכלכלי, ואילו נבואות האמת דומות לבר – תבואה נקייה ויקרה.
הערה הביטוי מתוך ספר ירמיה משמש גם בעברית של ימינו: מה עושה דבר משובח עם דבר נחות? מדוע חברו יחד?
ירמיה כ"ג פס' 29 : ירמיה ממשיך ומשווה בין נבואות האמת והשקר. נבואת האמת יש בה כוח רב "וכפטיש יפוצץ סלע" דברי ה' הם בעלי עצמה רבה ויכולים לפוצץ את הסלע הקשה ביותר (מזכיר מאד את דברי ירמיהו בפרק כ' "והיה בליבי כאש בוערת, עצור בעצמותי…") ודברי נביאי השקר חלשים וחסרי כוח. לדעת פרשנים ירמיהו טוען כי הנביא עצמו צריך להכיר אם הדברים שהוא אומר באו אליו מ – ה', או שאין זה כך. ירמיהו טוען, כמי שהתנסה בחוויית הנבואה, כי זוהי חוויה מיוחדת במינה שאינה דומה לחלום רגיל, ואם כך, מסתבר שיש נבואות בדרגות שונות. עוד טוען ירמיהו כי ניתן להכיר באמיתות הנבואה דרך תוכנה. לדוגמא, נבואה המחזקת את ידי הרשעים לא סביר שזוהי נבואת אמת.
ירמיה כ"ג פס' 30 – 32 : ירמיהו ממיין את נביאי השקר לשלושה סוגים:
"מגנבי דברי איש מאת רעהו". הנביא מסוג זה רוצה להיחשב כנביא אמת. הוא שומע את נבואתו של נביא אמת, וחוזר עליהם במקום אחר. אם הדברים אכן יתגשמו, הרי הנביא ש"גנב" את נבואת חברו ייחשב גם הוא לנביא אמת.
"הלקחים לשונם וינאמו נאם". נביא מן הסוג הזה אומר את הדברים הנראים לו. הוא איננו מטיל על עצמו מגבלות כלשהן, ואינו מקפיד כלל למסור את דבר ה'.
"נבאי חלומות שקר, נאום ה' ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנוכי לא שלחתים". כאן מדובר בנביא החולם חלומות שקר. אלוהים לא שלח אותו כלל. הוא מטעה את העם ואין בו תועלת לעם, כי אם נזק.