חוניו, יאסון ושושלת בית צדוק

לאחר שיבת ציון ודעיכת כוח בית דויד רבתה עוצמתם המדינית של כוהני בית צדוק ונוסד תואר "הכוהן הגדול", שהועבר בירושה. בידיו הופקדו ניהול ענייני המקדש והיהודים מול השלטונות. בתקופה ההלנית יצאו כל בעלי התפקידים החשובים בעיר —  כ"מועצת הזקנים" (ה"גרוסיה") המתייוונת — מקרב עשרים וארבע משמרות הכוהנים. לאחר העימות בין הכוהן הגדול חוניו ה-3, בנו של שמעון הצדיק שהנהיג את תמיכת עשירי ירושלים בסלווקוס לאחר דעיכת בית תלמי המצרי בראשית המאה ה- 2 לפנה"ס, לנגיד המקדש שמעון שהיה בן למשמר כהונה אחר, מינה המלך החדש אנטיוכוס אפיפאנס את אחי חוניו יאסון למשרת הכהן הגדול. יאסון שאף להיכנס לחבר העמים ההלניים כפוליס (אנטיוכיה) ובנה בעיר גימנסיון ואפביון, ייסד משטר הלני ואזרח רבים מתושביה, אך לא פגע במסורת הדתית; מינוי מנלאוס אחי שמעון ככהן הגדול וביזת אנטיוכוס את המקדש העצימו את ההתנגדות ליוונים ולעילית הירושלמית המתייוונת.

עוד על שושלת בית צדוק

ירושלים לדורותיה – סיכום קורס

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: