הקדמה להגיונות של דקארט

כל הגיון ב"הגיונות" של דקארט הוא יום של מעין 'מדיטציה' – סוגה ספרותית של תרגילים רוחני במטרה להגיע להשגות רוחניות או שכליות.

בהגיונות יש גם את ההשגות, שדקארט שלח כדי לקבל פידבק, שהיה חשוב לו.

הוא סייג ואמר שחשובה לו דעתם של מי שמוכן ללכת איתו את הדרך ולשבור את המוסכמות.

ההשגות הם מעין ויכוח פילוסופי על הרעיונות, שנועד להגיע בסופו של דבר לאמת.

דקארט נוקט לשון אישית אוטוביוגרפית בהגיונות, כך שלכאורה נקודת המוצא של היחיד צריכה לפטור את הבעיות המטאפיזיות. עם זאת, מאחר שהחיבור מובנה מידי, שלב אחרי שלב, פרשנים בשנים האחרונות טוענים שנראה שזו יצירה ספרותית בגוף ראשון, שנועדה להביא את האדם להסכים עם הכתוב בה. הם מבחינים בין ההוגה של דקארט בהגיונות לבין דקארט עצמו. בהשגות דקארט כבר מדבר בשם עצמו, ואומר דברים נוספים שלא שם בפי ההוגה שלו בהגיונות.

בהקדמה להגיונות דקארט אומר שני דברים נוספים:

  1. ההגיונות מיועדים למי שיחשבו יחד עם ההוגה. כלומר, כל אחד יכול להגיע לאותן מסקנות, ולעשות את אותו מהלך שעשה ההוגה בהגיונות (ניתוק עצמו וכו'). כך הוא מרשה לעצמו להתבטא בגוף ראשון רבים (אנחנו וכד').
  2. יש חשיבות מרובה לסדר המוקפד של הגיונות, וצריך לראות את המכלול, ולא לדקדק בכל שלב ושלב דקדוק טרחני. הסדר לאו דווקא סדר אוטוביוגרפי, אלא סדר מחשבתי. הטיעון בהגיונות מציג סדר מחשבתי, ולא את סדר אמיתות הדבר (כפי שנראה שהוא טוען כשמביא את אלוהים בשלב השלישי ולא הראשון).

האגרת למלומדים מהסורבון והמכתב למרסן

המניעים של דקארט לבקש את הסכמת הסורבון:

  1. דקארט ידוע בזהירותו. בתקופתו רבים מהפילוסופים והמדענים נרדפו על דעותיהם (גלילאו הוחרם ב1633, ברונו הועלה על המוקד ב1600).
  2. לסייע לתיאולוגיה לבסס את האמונה הדתית. (הפילוסופיה שפחת התיאולוגיה).
  1. דקארט רצה שהספר יופץ כספר לימוד לאוניברסיטאות, ופחד שספרו לא יתקבל כי הוא אדם פרטי, ולא איש אקדמיה. לכן הוא החניף להם, וביקש את הסכמתם. זה מתאים גם להתעקשות שלו לפרסם את ההשגות והתשובות באותו כרך עם ההגיונות.

מטרות ההגיונות

דקארט מציין שני נושאים מרכזיים – קיום האל והישארות הנפש.

קיום האל: אמנם למאמינים די בתיאולוגיה, אבל הפילוסופיה מכוונת למפקפקים. להם התיאולוגיה לא תעזור, כי היא נוקטת מעגליות – להאמין באל בגלל כתבי הקודש, ובכתבי הקודש כי מקורם באל.

הישארות הנפש: כאן רומז דקארט לדואליזם שלו, שעוד נדון בו.

  1. לבנות את יסודות המוסר:

אמונה זו דרושה לצרכי מוסר (וזו נקודת של שני הנושאים המרכזיים לעיל – יש אלוהים שמשלם שכר, לפחות בעולם הבא, ולכן יש משמעות לעשיית הטוב).

הדגש על המוסר במשנת דקארט מובא ע"י פרשנים אחדים במשמעות רחבה יותר, של היכולת של האדם לפעול לפי תכליות שהציב לעצמו, ולא באופן מיכניסטי, כפי שעולה מתמונת העולם המדעית במאה ה-17, שהעולם כולו עובד בצורה מיכניסטית.

  1. לבנות את התשתית למדע (הפילוסופיה כ'שפחת המדע').

באיגרת למרסן דקארט כותב דקארט שההגיונות כוללים את כל יסודות הפיזיקה שלו, כי הפיזיקה לא תוכל יותר להשען על יסודות אריסטוטלים. מבנה הדעת הוא עץ, ששורשו המטא-פיזיקה, גזעו הפיזיקה, וענפיו הם הרפואה, המכניקה ותורה המוסר. דקארט מבקש להחליף את השורש הרקוב בשורש איתן, וכך להזין את המדעים השונים מחדש.

דקארט לא גילה ברבים מטרה זו.

  1. לגלות את אמיתות היסוד על המציאות. (הפילוסופיה כ'מלכת המדעים')

לפי פרשנות אחרת לעץ הדעת של דקארט, הפילוסופיה היא מלכת המדעים, היא השורש לכל הידיעה. היא תחום הדעת החשוב ביותר, השואל את השאלות הבסיסיות ביותר.

קשרי הון-סגנון: הביטוס והון תרבותי

כיצד הסגנון שלנו משפיע על המעמד החברתי שלנו ועל סיכויי ההצלחה שלנו בחיים? על הקשר בין מושג ההון התרבותי ו"הביטוס" אצל בורדייה

בודהה על משמעות הסבל והאושר

האם הרצון שלו באושר הוא המקור לכל הסבל שלנו? רעיון הסבל עומד ביסוד תורת הבודהיזם ובבסיס הדרך להשתחרר ממנו שהציע בודהה

עוד דברים מעניינים: