סיכום: מבורג'ס לבהווריאליזם והלאה / ברוך סיזר

סיכום מאמר זה הוא חלק מסיכום מבוא לפוליטיקה וממשל ומאסופת הסיכומים במדעי המדינה באתר

מבורג'ס לבהווריאליזם והלאה / ברוך סיזר

  1. גישה מסורתית (עד שנות ה-50) – חקר מדע מדינה עפ"י חוקה, חוק, משטר, היסטוריה (ג'ון בורג'ס)
  2. גישה בביהיווריאליסטית (אחרי מלחה"ע ה-2) –עלתה כביקורת על הגישה המסורתית שלא צפתה את עליית המשטרים ה"אידיאולוגים" כנאציזם ופאשיזם  ופרוץ:

א.     מהות הביקורת– החוקרים מחמיצים את התמונה הגדולה:

1)      לא חוקרים את התופעות האנושיות (אינטרסים של קבוצות ויחידים) שמניעות את החיים הציבוריים

2)      מתמקדים בהיסטוריה ובפילוסופיה- אין ניסוחים חדים אלא מעורפלים

3)      מתמקדים במבנים בסמכות ובקשרים הפורמאליים של המוסדות השלטון.

ב.      עיקרי הגישה הביהוויוראליסטית:

יש להפוך את המדע המדינה למדע אמיתי על ידי:

1)  יכולת ניבוי וחיזוי.

2) הניתוח צריך להתבסס על נתונים ועובדות.

3) כימות – לדבר במושגים כמותיים.

4) אובייקטיבי – ניטרול של ערכים.

5) רב-תחומי – נושק לתחומים נוספים.

6) ערכים – מחוץ למחקר (כי אינם ניתנים לכימות).

ג. הביקורת על גישה זאת (כריסטיאן ביי ואחרים) (שנות ה-60 בעקבות מלחמת וייאטנם ומאבק השחורים שסחפו ציבור רחב מאוד ועסקו בשאלות צדק מוסר ומוסר) היתה שבגלל השאיפה לדיוק, לא נלקחים בחשבון הדברים הבאים:

1)      לא לוקחים בחשבון ערכים אנושיים.

2)      לא מקבלים חלופות – צפי לטעויות.

3)      הניתוח לא אובייקטיבי בכל מקרה – בצורה לא רצונית.


האדם הפוליטי (השתתפות פוליטית) רוברט דאל (מראשי הדוברים של הגישה הביהוויוראליסטית)

האדם שואף לחיי צוותא← לכן תמיד יתקיימו מאבקי כוח← כלומר האדם הוא חייה פוליטית.

אבל, קיימות רמות שונות של מעורבות פוליטית (שכבות):

שכבה א-פוליטית האדם אינו מגלה עניין ומעורבות בפוליטיקה מהסיבות:

א.     אינו מזהה הבדל משמעותי בין החלופות.

ב.      אינו מאמין שמעורבותו תשפיע על התוצאות.

ג.      מאמין שהתוצאה תהיה טובה גם ללא התערבותו.

ד.      ידיעותיו מוגבלות לכן לא יוכל להיות יעיל.

ה.     תגמול נמוך מתגמול שיקבל בפעילות אחרת.

מבקשי שררה האדם מבקש לעצמו שררה מהסיבות הבאות:

א.     פועל לטובת הכלל.

ב.      פועל מתוך אינטרס אישי.

ג.      פועל ממניעים פסיכולוגיים (תת מודע)-כפיצוי סטאטוס.

שכבה פוליטית האדם מגלה עניין ומעורבות ומעורבת בפוליטיקה מהסיבות:

א.     חשוב מאוד שתהנה אלטרנטיבות.

ב.      מאמין ביכולתו לשנות תוצאה.

ג.      אם לא יצביע התוצאה לא תהיה טובה.

ד.      ידיעותיו ומיומנויותיו ישפיעו על התוצאות.

ה.     מעריך גמול.

שליטיםאנשי השררה שהגיעו לשלטון ומצליחים יותר:

א.     מניעים אובייקטיביים – הבדל במשאבים בין האנשים(גישה לכסף, השכלה, קשרים).

ב.      מניעים סובייקטיביים – תורשה, יחוס משפחתי, מעמד← יותר הזדמנויות.

 

עפ"י דאל קיימים 4 סוגים של אדם פוליטי:

מתווך –

א.     מתפשר, מעוניין בפתרון סכסוכים על מושלם וצודק.

ב.      משמש מכשיר בידי רוב שולט.

ג.      מגדיל סיכויים ליישב סכסוכים בדרכי שלום.

דמוקרט –

א.     מאמין בערך וכבוד עצמי ובכבודם של אחרים.

ב.      ריחוק מהשלטון ע"מ לבקרו.

ג.      מוכן לפשרות.

ד.      נטייה להתחלק במקום יצירת מונופול.

ה.     מתייחס לערכים רבים ולא לאחד

תועמלן

א.     מחרחר ריב, מטיף מוסר.

ב.       מוכן להקריב רווח למען עיקרון.

ג.      רוצה לשנות את דעת הרוב למה שהוא חושב.

רודן –

א.     קשוח ופסימי.

ב.      חסר ביקורת על סמכות.

ג.      מעניש מפירי מוסכמות

מסקנותיו:

מנהיגים נבדלים זה מזה במוצאם החברתי, מיומנותיהם ומשאביהם.

מדעי החברה אינם מדעים מדוייקים ואין פתרונות חד משמעיים ומרשמים שנותנים תשובה לכל.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: