מבוא לפוליטיקה וממשל: השסע המגדרי ופמיניזם

סימון דה בובואר– אינטלקטואלית מהמובילות של הפמיניזם הקלאסי שהיוותה נציגה משמעותית ובולטת ונחשבה לרדיקאלית בתקופתה. נקודת המוצא של סימון דה-בובואר ושל הזרם הפמיניסטי הקלאסי היא שאין הבדלים אובייקטיבים משמעותיים ביותר אלא מתייחסים כאן לתופעות חברתיות, נורמות שמתייחסות גם לגבר וגם לאישה.

פמיניזם- תפיסת עולם המפרשת את המציאות החברתית הקשורה בחייהן ומעמדן של נשים בחברה וכן יחסי חברה ומגדר תוך התמקדות בהשלכות הפוליטיות, החברתיות, התרבותיות והכלכליות של יחסי גברים- נשים. הפמיניזם טומן בתוכו רצון להגברת המודעות לזכויות נשים ולזהותן העצמית של הנשים.

נקודות מרכזיות בהתפתחות הגישה הפמיניסטית:

* הפמיניזם נולד בתגובה למציאות חייהם של נשים כקבוצה בחברה האנושית. למרות שנשים מהוות יותר מ50% מהחברה הן לא נהנות מייצוג זה באף ספירה של מוסדות השלטון, התרבות, שוק ההון, האקדמיה וכו'… הפועל היוצא הוא שבהיעדר ייצוג הנשים, קולן לא יישמע באופן ראוי, בעיותיהן לא זוכות לתשומת לב ראויה.

*גם בחברות ליברליות סובלות הנשים מקשיים בסיסיים ולא רק בחברות הומוגניות

*בהתייחסות למעמד האישה יש לקחת בחשבון את ההתפתחות ההיסטורית של המדינות.

מטרת התנועה הפמיניסטית היא לחתור לשוויון זכויות לנשים ולחקור את התופעה ולנסות לשנות אותה.

זרמים שונים בפמיניזם:

  1. פמיניזם רדיקאלי–  תפיסה הגורסת כי קיימת קונספירציה גברית נגד הנשים בעולם.
  2. פמיניזם מרקסיסטי– תפיסה המנתחת את המאבק הנשי ותופסת את הנשים כמעמד שנמצא בתודעה כוזבת שהוא חלק מהחברה כאשר בעצם הגברים שמהווים בעלי הייצור, מנצלים את הנשים לתועלתם.
  3. פמיניזם מתון\ליברלי-תפיסה המנסה להטיב עם מעמד הנשים ולדאוג להשתלבותן בחברה ולהשפעתן על סדר היום הבנ"ל.

*חנה נווה- פמיניסטית רדיקאלית- גורסת כי בכל חומר שאנו קוראים עלינו להבין את המשמעות של הטקסט כלפי נשים, היכן הן ממוקמות בחברה.

ניצה ברקוביץ במאמרה אזרחות ואמהות מדברת על השסע האזרחי בהיבט הנשי בהקשר של פרשנות יואב פלד בנוגע לאזרחות:

  1. ליברלי- שוויון זכויות לכל הפרטים- נשים לצד הגברים.
  2. רפובליקני- הנשים לא תמיד יכולות לתרום מבחינה בטחונית אך תפקידם הראשי בתרומה לחברה נעשה באמצעות הרחם- הרחם הלאומי- תרומה קולקטיבית באמצעות ילודה. כך ניתן לראות שהנשים הערביות נמצאות במעמד נחות מהנשים הישראליות שכן על פי ההיבט הרפובליקני הן אינן תורמות מבחינה ביטחונית וגם מולידות את הילדים "הלא נכונים"- לא מהלאום היהודי.
  3. אתני יהודי- נשים שהן יהודיות יזכו לזכויות רבות יותר מנשים שאינן יהודיות.

בחינת מעמד האישה במדינות השונות באמצעות זכות הבחירה לנשים וייצוגן בפרלמנט:

* ניכר כי זכות הבחירה לנשים ניתן בתקופות שונות ממדינה למדינה.

לדוגמא:

בגרמניה- ב1918

בהודו- ב1950

בישראל- ב1948- מיד עם הקמת המדינה

בירדן- ב1974

בשוויץ- ב1971

* בעולם כ 30 מדינות שבהן ייצוג של למעלה מ25% נשים בפרלמנט והמצב רק הולך ומשתפר.

בבחינת האמצעים שבהם נוקטות מדינות לשם חיזוק מעמד הנשים, ניתן לראות שהצעד השכיח והאפקטיבי ביותר לקידום הנשים במוסדות שלטון הוא מכסות ייצוג מינימליות.

מכסות אלו מופעלות בשתי רמות:

  1. חוק ברמת המדינה- המדינה קובעת חוק שבו ייצוג הנשים במפלגות יהיה מסוים
  2. קביעת מכסת ייצוג במפלגות עצמן- כל מפלגה ומפלגה קובעת את מספר המקומות של הנשים במפלגה.

בישראל אין חוק כלפי מכסות ייצוג לשילוב נשים במפלגות ויש מפלגות שמשריינות מקומות לנשים בממדים של אחת לעשירייה. נשים נאלצות לריב בינן לבין עצמן על מנת לזכות באותו מקום וזה מצב בעייתי.

בעיית מכסות הייצוג של הנשים:

מצד אחד יש לנו יתרון ברור בכך שזהו אלמנט מוצלח והשכיח ביותר בהעלאת מעמד הנשים

אך מצד שני:

  1. שיטת המכסות מפלה- השיטה לא מתנהלת על פי מי שנבחר- מקבל, אלא על פי הקפצת מועמדים חלשים קדימה וזה עלול לפגוע בגברים ולקדם נשים מסיבות לא ראויות.
  2. מכסות הייצוג עלולות לגרום למאבקים של נשים בינן לבין עצמן על משרות מסוימות במקום שיחברו יחדיו במאבק לקידום הנשים.
  3. עצם השימוש במכסות מציג את הנשים כמין חלש ומקופח שזקוק להגנה.

טענות אלו הן נכונות אך אין בהן די בכדי להסדיר את העובדה שנשים מהוות מיעוט במוסדות הציבור.

אלמנט החקיקה-  קיימת אופציה נוספת מלבד מכסות הייצוג- קביעת נורמות משפטיות שמחלחלות בארץ ובעולם המערבי כולו.

חוק שירות המדינה למינויים- חוק זה קובע ייצוג הולם בין שני המינים, מתן עדיפות לבן המין שאינו מיוצג באופן הולם כאשר שני המינים בעלי כישורים דומים.

מדובר כאן על סוג של המלצה משפטית מכיוון שלא מגדירים מהו ייצוג הולם אך זהו חוק מדינה וחוק שכזה יכול לעבור בחינה בבג"ץ וכך אישה שחשה שנעשה לה אי צדק יכולה לפנות לבג"ץ ולערער על בסיס החוק.

אמנם אין כאן הנחייה משפטית ישראלית בנושא בחירת נשים לייצוג הולם אך קיימת נורמה חוקתית משפטית בהקשר לרצון ולמוכנות המדינה לייצוג הולם.

סיכום נושא השסע המגדרי והפמיניזם בתחום הפוליטיקה והממשל מהווה חלק מתוך אסופת סיכומי הקורס מבוא לפוליטיקה וממשל. ראה גם סיכומי מאמרים במדעי המדינה ואת מאגר הסיכומים במדעי המדינה 

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: