הדיון להלן מהווה חלק מתוך אסופת סיכומי הקורס מבוא לפוליטיקה וממשל. ראה גם מאגר הסיכומים במדעי המדינה
פוסט מטריאליזם: עפ"י רונלד אינגלהרט– חוקר משנות ה70- פותחה תיאוריה המציגה את הדור שגדל לאחר מלחמת העולם הראשונה, בחברות מתועשות, ונולד למציאות שבה אין מחסור ממשי ומוות מרעב או מגיפות ולכן גדל בתחושת ביטחון יחסי. דור זה מפתח השקפת עולם שלא שמה דגש על הישגים חומריים וכלכליים אלא על איכות החיים. בעצם מתואר כאן מצב שבו בחברות מתועשות יש דור שמחולל מהפכה שקטה- מעבר מהעידן המטריאליסטי לעידן הפוסט מטריאליסטי.
אנגלהרט מדד את המהפכה על פי מספר היבטים כגון- השתתפות פוליטית, התנהגות, תפיסות עולם…
בין ממצאיו המרכזיים היה- שינוי של התנהגות פוליטית בקרב אזרחים– ניתן לראות מעבר מהשתתפות פוליטית שהיא מכוונת על ידי אליטות לבין השתתפות פוליטית שמכוונת את האליטות. לדוגמא- אם בעבר היה אדם חבר במפלגה ומצביע בבחירות, בעידן הפוסט מטריאליסטי האדם נוקט גם בשיטות של מחאה, השתתפות חוץ פרלמנטרית וכו…
לשינוי זה מספר סיבות:
1. עלייה ברמת החינוך של הפרטים- חינוך שבעבר היה דתי וכעת הוא חילוני מפותח והאינפורמציה הפוליטית שהאזרחים חשופים אליה היא רבה מאד.
2. בהרבה מאד מדינות לנשים לא הייתה זכות הצבעה וחל שינוי בכך שכן לנשים יש זכות ביטוי והצבעה ניכרת.
3. שינוי בסולם הערכים מערכים מטריאליסטים לערכים שהם פוסט מטריאליסטים- כמו למשל בנושא איכות החיים שהוא אלמנט שנתפס כמותרות ולא עלה עד כה לסדר היום הציבורי.
****סקוט פלנגאן לא מסכים עם אינגלהרט בנוגע לגישה זו. אינגלהרט טוען שהפוליטיקה העכשווית תוכתב על ידי הפוסט מטריאליזם ואילו פלנגאן מבקר טענה זו וסובר כי המוטיב המרכזי בפוליטיקה העכשווית יהיה דווקא לאום, אתניות, גזע, קשר לטריטוריה ויהווה בעתיד הקרוב הנושא המרכזי שילווה את הפוליטיקה.
איכות הסביבה נחשב כנושא פוסט מטריאלי, הרי שהנושא לכאורה מדבר על סוגיות של איכות חיים ולא עניינים קיומיים ולכן עלה לדיון הציבור בשלב מאוחר יחסית. אך עפ"י ההיגיון כשהסביבה תתחיל להתכלות יהפוך העניין לקיומי גרידא וייתפס כנושא מטריאלי.
תפיסת איכות הסביבה כפוסט מטריאליסטית לא מאפשרת לנושא להגיע לכותרות של הפוליטיקה העולמית כפי שהוא אמור להיות.
גלובליזציה– תהליך הרחבה והאצה של פעילות כלכלית בפרט וחברתית בכלל , אל מעבר למדינות הלאום.
הסיבות לקיומה של גלובליזציה:
1. סיבות טכנולוגיות- תחילת תהליך הגלובליזציה מיוחס במידה רבה לשינויים הטכנולוגיים במאה ה20 בעיקר בתחום המחשוב והתקשורת. באמצעות ההתפתחות הטכנולוגית נוצרה תקשורת בין פרטים רחוקים, מחוץ לגבולות המדינה- קשרים בנ"ל.
2. סיבות פוליטיות- פירוק גוש ברה"מ כסיבה להאצת הגלובליזציה. מרגע שלארה"ב כבר לא היתה מתחרה של ממש נהייתה תקשורת בנ"ל וניסיון להפיץ את הרעיון הליברלי אמריקאי ולדחוף את השוק העולמי בקרב מדינות הגוש שהפכו כעת לעצמאיות.
3. סיבות כלכליות- יש תופעות של הסרת מכסים בהקשר של הסחר הבנ"ל ואלו הקלו על סחר בין מדינות. נוצר קשר בין מדינות שאפשר את יצירתם של תאגידים בנ"ל. (ראו גלובליזציה כלכלית)
ההשפעה המרכזית של הגלובליזציה היא בהחלשות מדינות הלאום. סממן משמעותי ביותר שאנו יכולים לראות כתוצאה מתהליכים גלובליים. בהקשר הליברלי מדינות שהיו סגורות יחסית נפתחות כעת לרעיון השוויון והצדק וזה יוצר קושי ביכולת של השלטונות לשלוט עליהן. בהקשר הכלכלי- קשיים כלכליים עלולים להחליש מדינות.
קיים ויכוח בנוגע לשאלה האם עלינו להיות אזרחי המדינה או אזרחי העולם- מהם סדרי העדיפויות?
הטיעון בעד פטריוטיות עולמית: כל אזרחי העולם צריכים לתפוס את עצמם כאזרחים קוסמו פוליטיים ולפתח לעצמם את ערכיהם במסגרת העולמית (נוסבאום).
הטיעונים נגד פטריוטיות עולמית:
1. מייקל וולצר– נעשה שימוש ציני בפטריוטיזם העולמי שכן עדיין לא קיימת סולידריות עולמית ואם תקום אחת כזו היא תהיה חלשה יותר מהפטריוטיזם המדיני.
2. וולרשטיין- אנו חיים בעולם לא שוויוני והתוצאה היא שהאופציות משתנות בהתאם למיקום החברתי שלנו. אנשים בעולם אינם שווים- אדם מאפריקה ואדם מאירופה תופסים עצמם בצורה שונה כאזרחי העולם.
***שינוי ערכי, תרבותי ומשטרי– יש הרבה מאד תפיסות כלפי הגלובליזציה ורובן שליליות אך יש גם אלמנטים אחרים שהנם דיאלקטיים. לתהליך הגלובליזציה נלווה תהליך הדמוקרטיזציה וכך צצות דמוקרטיות חדשות בעולם. במקביל לדמוקרטיזציה מתחולל גם תהליך הליברליזציה הפוליטית, כלומר, ניתן לראות עוד ועוד משטרים שמשתפים את הציבור בתהליכים פוליטיים ומעניקים לאזרחיהם זכויות ליברליות.
הטענה נגד היא הגורסת שהגלובליזציה הביאה עימה את האמריקניזציה- אחיזה בכוח בתהליכים שלא מתאימים.
עושה רושם שתהליך הגלובליזציה מתווה נורמות תרבותיות עולמיות ושזכויות האדם הופכות לקונצנזוס עולמי.
הקשר בין חינוך לגלובליזציה- למרות הנטייה לתפוס את הגלובליזציה כאלמנט כלכלי יש לקחת בחשבון את האלמנטים התרבותיים והמוסדיים שטומנת בחובה הגלובליזציה. החינוך הפך לנורמה עולמית- החדירה לעולם הרעיונות הליברלי הכניס את החינוך כערך המהווה סממן של הגלובליזציה.
אנטיגלובליזציה- זרמים שונים:
1. גלובלי מול לוקאלי- יש מדינות ששומרות בקנאות על הערכים שלהן וקיים קושי לבצע אמריקניזציה עולמית בשל הרצון של המדינות לייחודיות.
2. נאו מרקסיסטים- מתייחסים לגלובליזציה כאינטרס תאגידי לניצול עובדים. ניצול הפרטים לשם מקסום רווחים- תהליך שעבר מרמת המדינה לרמה העולמית.
3. גישת התלות- תהליך זה של גלובליזציה לא מאפשר חלוקה שווה של מדינות העולם.
4. גישת השינוי- אין תהליך כלל עולמי אלא ציוויליזציות שונות ואמונות שונות וזה יוביל רק להתנגשויות (סמואל הנטינגטון).
5. שיח זכויות האדם- לכאורה הגלובליזציה מקדמת זכויות אדם ויוצרת התערבות של מדינות בזכויות אדם אך יש גם אלמנט שלילי- פגיעה בזכויות האדם בעידן הגלובלי- ניצול הפרטים באופן גלובלי ותופעה זו מתנערת מהמדינה- יש כאן פתח לארגונים בנ"ל ולמדינות עצמן שלא לאכוף מספיק זכויות של אנשים על ידי זריקת האחריות.- מפעל שמוקם במדינה מסויימת על ידי תאגיד בנ"ל- מי אחראי לזכויות עובדיו? התאגיד או המדינה?
6. הפרטה- הליברליזם הכלכלי, הקפיטליזם והגלובליזציה מעודדים תהליך הפרטה ובהקשר זה המוסדות הממשלתיים מתכווצים וההיבט הליברלי הוא שהם מוסרים סמכויות שממילא לא היו צריכות להיות ברשותם. הפרטה היא תהליך שבו מוסדות הממשל מתכווצים וברגע שלממשל אין אחריות על המוסדות, נמסרת האחריות עליהם לחברות פרטיות ומיעוט שבידו ההון והכוח.
