מושגים במחשבת ישראל: המשנה והתוספתא
מתוך: סיכומים במחשבת ישראל: מושגים במחשבת ישראל
המשנה והתוספתא – המילה "משנה" נובעת מהשורש ש.נ.ה, כלומר שינון וחזרה. מדובר בקובץ הבסיסי של ההלכות והמצוות שמשלימות את המצוות המקראיות, שכולן בעל פה, שהיה נאמר שוב ושוב ע"י התנאים. התוספתא, היא תוספת למשנה, כלומר קובץ של מאמרי חז"ל מתקופת התנאים שלא נכללו במשנה. המשנה נלמדה בעל פה, עד שנערכה בא"י בשנת 200 ע"י רבי יהודה הנשיא. המשנה כתובה בעברית ולשונה תמציתית וברורה, ומסודרת בסדר הגיוני לפי סדרים ומסכתות, וכמוה גם התוספתא. ששת סדרי המשנה (זמ"ן נק"ט – זרעים, מועד, נזיקין, נשים, קודשים וטהרה) עוסקים בכל תחומי ההלכה היהודית.
