המשל של שפינוזה: האבן שנזרקה
שפינוזה מביא דימוי פשוט אך מעמיק:
אבן שנזרקת בידו של אדם – ממשיכה לנוע גם לאחר שעזבה את היד. האבן אינה מודעת לכך שנזרקה, ואם הייתה לה תודעה, ייתכן שהייתה בטוחה שהיא בוחרת לנוע מרצונה החופשי.
אבל כמובן – היא נזרקה על-ידי מישהו, ואין לה חופש פעולה אמיתי.
הנמשל: האדם שחושב שהוא בוחר
לטענת שפינוזה, בני האדם דומים לאותה אבן: הם מאמינים שהם בני חורין, שהם בוחרים את מעשיהם מתוך רצון חופשי. אך למעשה, הם פועלים מתוך דחפים, רגשות, פחדים והרגלים – שכולם תוצאה של סיבות חיצוניות ופנימיות שהם עצמם אינם מודעים להן.
לדוגמה:
תינוק שחושב שהוא "רוצה" חלב, אינו מודע לכך שזהו צורך ביולוגי שמפעיל אותו.
נער שחווה כעס – סבור שהוא נוקם מתוך צדק, אך אינו מבין שהכעס שולט בו.
פחדן שבורח – בטוח שהוא "בחר" לברוח, אך בעצם הפחד הוא שמנהל אותו.
למה האבן טועה – ולמה גם האדם?
האבן, אילו הייתה לה תודעה, הייתה שוגה בכך שהיא מייחסת לעצמה חירות שאין לה. כך גם האדם – הוא יודע מה הוא רוצה, אך אינו יודע מדוע הוא רוצה. הוא שוכח שכל "רצון חופשי" הוא למעשה תוצאה של שרשרת סיבות – גנטיות, רגשיות, סביבתיות או תרבותיות – שקדמו לו.
דוגמאות מהחיים למשל האבן של שפינוזה: מתי אנחנו כמו האבן?
אהבה כתגובה כימית: אדם מאוהב סבור שהאהבה נובעת ממעלות מוסריות או שכליות של הצד השני, אך ייתכן שמדובר בתגובה כימית להבעה קולית, ריח או מראה מסוים – דבר שהוא כלל אינו מודע לו.
פחד מדחייה: מישהו שמתחמק מלהזמין מישהי לצאת, "משכנע" את עצמו שזה לא מתאים, אך למעשה הוא פשוט פוחד להידחות.
תלמיד מתוסכל: תלמיד נכשל שוב ושוב במתמטיקה ומשוכנע שהמורה נגדו. בפועל, יש לו לקות למידה שהוא לא מודע לה, שמובילה לשרשרת של תסכולים, ריבים ותחושת כישלון. הוא מספר לעצמו סיפור, אך אינו רואה את הגורם האמיתי.
אנורקסיה וחסימת קשרים: נערה עם הפרעת אכילה מסרבת לצאת לדייטים במסעדות, אך בטוחה שהיא דוחה את הבחורים בגלל שהם "לא מתאימים". הפחד מהאכילה בציבור שולט בבחירותיה – מבלי שתדע זאת.
מה האבן מסמלת?
האבן מסמלת את האדם שאינו מודע לכך שהוא מוכוון על-ידי סיבות חיצוניות ופנימיות. כמו האבן, הוא נע, פועל, בוחר – אך מתוך כוח שהוא לא שלו.
האם לאדם יש גורל קבוע מראש?
תפיסתו של שפינוזה קרובה לרעיון של גורל – האדם, לטענתו, מונע מכוחות שאינם בשליטתו, ולכן מסלול חייו עשוי להיות קבוע מראש. השאלה שנותרת פתוחה היא: האם המודעות לאותם כוחות מעניקה בכל זאת מידה של חירות?
שפינוזה מול רבי עקיבא: האם אפשר להשתנות?
בעוד רבי עקיבא מלמד שלעולם לא מאוחר להשתנות, שפינוזה טוען שכל שינוי שאנו עושים גם הוא תוצאה של סיבות – ולעולם לא חופש מוחלט. ר’ עקיבא מדגיש את כוח הבחירה, שפינוזה מטיל ספק בעצם קיומו של חופש הרצון.
סיכום למשל האבן של שפינוזה
שפינוזה מערער על התפיסה הרווחת של חופש הרצון. דרך משל האבן, הוא מראה כיצד האדם – כמו כל דבר בטבע – פועל מתוך סיבות שאינן בשליטתו. אנו מדמים לעצמנו שאנו בוחרים, אך בפועל – אנחנו מופעלים. השאלה הפתוחה שנותרת: האם אפשר להפוך מודעות לחירות?
מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: סיכומים במחשבת ישראל
