מבוא למקרו כלכלה: הביקוש המצרפי במשק
מתוך: סיכומים במנהל עסקים: מקרו כלכלה
הביקוש המצרפי במשק (AD)
הביקוש המצרפי – סך הביקוש שנוצר לתוצר במשק שמייצר או לשימושים שנעשים בתוצר הזה.
|
תל"ן ¬
|
אנו נתייחס רק לביקוש מצרפי במשק סגור בלבד, ולכן:
C – הביקוש לצריכה פרטית מכונה גם ביקוש לצריכה פרטית מתוכננת, מה שתכננו משקי הבית לצרוך.
הצריכה הפרטית תלויה ב:
א. בהכנסה הפנויה (yd) – משתנה יחיד שנשתמש כמשפיע בקורס שלנו.
ב. הריבית במשק.
ג. הזמן. לקורס שלנו יחשבו נתונים אלו כקבועים.
ד. הרכוש.
החיסכון הפרטי תלוי בהכנסה הפנוייה (yd):
|
* מתוך ההכנסה הפנויה – מה שלא צרכת נחשב כחיסכון פרטי.
שני מאפיינים עיקריים לחיסכון הצריכה:
א. נטיות שוליות – יש נטייה לצרוך נש"צ (נטייה שולית לצרוך – MPC).
זה למעשה התוספת לצריכה הפרטית הנובעת מכל שקל המתווסף להכנסה הפנויה.
נטייה שולית לחסוך (נש"ח, MPS) – זה למעשה התוספת לחיסכון הפרטי הנובעת מכל שקל שהתווסף להכנסה הפנויה.
סכום הנטיות השוליות: 1 = MPS נש"ח + MPC נש"צ
נהוג לסמן: MPC = b ; MPS = 1 – b
* ככל שההכנסה הפנויה של הפרט גדלה – הנש"צ שלו קטן והנש"ח גדל.
ב. נטיות ממוצעות:
1) נטייה ממוצעת לצרוך (נמ"צ APC) – הנמ"צ הוא החלק היחסי שתופסת הצריכה הפרטית או שמהווה הצריכה הפרטית מתוך ההכנסה הפנויה.
2) נטייה ממוצעת לחסוך (נמ"ח APS) – הנמ"ח הוא החלק היחסי שמהווה החיסכון הפרטי מתוך ההכנסה הפנויה.
* הנטייה הממוצעת לצרוך (נמ"צ) יכולה להיות גדולה מ-1, ולכן הנטייה הממוצעת לחסוך (נמ"ח) יכולה להיות שלילית.
סכום הנטיות הממוצעות: 1 = APS נמ"ח + APC נמ"צ
* ככל שהכנסתו הפנויה של הפרט גדלה – הנמ"צ קטן והנמ"ח גדל.
מקרים ספציפיים של צריכה פרטית וחיסכון פרטי:
מקרה ליניארי:
צריכה פרטית: פונקציה המצביעה על קשר ליניארי (קו ישר) שקיים בין הצריכה הפרטית להכנסה הפנויה בכל רמה של הכנסה פנויה.
Byd + C0 = C
החותך C0 – אומר שכבר ברמת הכנסה פנויה אפסית יש איזושהי רמה חיובית של צריכה פרטית.
השיפוע b – זה הנש"צ ולכן 1 > b > 0. במקרה זה הנש"צ תמיד קבוע, כלומר, גידול בהכנסה הפנויה אינו משפיע על הנש"צ.
|
b ו-C0 קבועים, ולכן ככל ש-yd יגדל => הנמ"צ יקטן.
* בד"כ, הנמ"צ יהיה גדול מהנש"צ.
קיימים שני מצבים בהם נמ"צ = נש"צ:
א) כאשר C0 לא קיים. כלומר, יציאה מהראשית.
ב) כאשר ההכנסה הפנויה (yd) שואף לאינסוף.
¯
* כשלאנשים הכנסה פנויה מאוד מאוד גבוהה – אין טעם לחשב את ההבדל בין נש"צ לנמ"צ כי רמות ההכנסה מאוד גבוהות.
מקרה ליניארי של החיסכון הפרטי המתוכנן:
Yd = C + SP
C = C0 + byd
SP = yd – C => yd – (C0 + byd) = -C0 + (1 – b) yd
נמ"ח