הטרור הטוטליטרי

הגישה הסטטית של הטרור הטוטליטרי היא תפיסה בדיון אודות חלקו של הטרור במשטר טוטליטרי שאינה רואה בטרור כחלק אינטגרלי-הכרחי ממשטרים כאלו. גישה זו טוענת כי ניתן לקיים ואכן ישנם משטרים טוטליטריים שאינם נסמכים על טרור, או שהשימוש בטרור בהם מתון, בכדי לבסס את שלטונם. לפי אחד מגווני הגישה הזו (אונגר) השימוש בטרור למעשה מחפה על תעמולה וארגון בלתי-מספיקים, ובמצב של תפקוד מיטבי של אלו אין צורך בהפעלת טרור טוטליטרי. כמו כן גורסת הגישה כי טרור אינו תנאי מספיק להגדרת משטר כטוטליטרי, משום שישנם משטרים המפעילים טרור שאינם טוטליטריים. גישה זו מנוגדת לתפיסה הדינמית של הטרור במשטר הטוטליטרי שמחזיקה בדעה כי אופיו ה"מאבקי" של המשטר הטוטליטרי ששואב את הצדקתו משאיפתו לחולל תמורות במציאות מחייבת שימוש בטרור, גם כאשר אין צורך "אובייקטיבי" בכך, בכדי לשמר תנועה של מהפכה וחתירה לשינוי תמידיים.