מבוא ליחב”ל: תשומות במדיניות חוץ

מבוא ליחב”ל: תשומות במדיניות חוץ

מתוך: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים

תשומות (הנעות ומקורות למדיניות-חוץ)

תשומת הן הגורמים הפנימיים המשפיעים על מדיניות חוץ של מדינה.

סוג משטרשלום דמוקרטי. משתנה מכריע, התשומה המרכזית במדיניות החוץ. משטרים דמוקרטיים , מדינות דמוקרטיות בגלל אותה הנעה שתלויה בסוג משטר יפעלו באופן המבקש לישב את המשברים בדרכי שלום בלי לפנות לדרכים אלימות.

מבנה משטר – חשיבות המערכת היא לאופן שבו קבוצות בתוך המדינה מסוגלות להשפיע על מדיניות החוץ שלו. ישנם משטרים שגם אם הם דמוקרטיים – המבנה שלהם הופך את הממשלה לנתונה יותר לחסדיה של קבוצת אופוזיציה לעומת אחרים שמבנה שלהם מצליח להכיל בצורה יעילה יותר את אותם לחצים פנימיים.

מערכת כלכליתליברליזם – מערכת כלכלית החותרת לתלות גומלין מורכבת תחתור לשלום בין המדינות השונות. מרקסיסטית – דווקא אותן מדינות החותרות לקפיטליזם  – דווקא הן במקום לקיים שלום קפיטליסטי הן יחרחרו מלחמה כי לעולם הן יבקשו עוד ועוד רווחים – היא יטו יותר למדיניות חוץ לוחמנית.

מערכת אמונות: דת ולאומיות – פוליטיקה של זהויות. התשומה החשובה ביותר במדיניות החוץ הסעודית לצורך העניין היא האמונה.

קבוצות לחץ – מהם היעדים אותם מבקשות קבוצות הלחץ להשיג? יעד אחד – הטבות כלכליות. הון – אם קבוצת הלחץ עשירה מספיק היא יכולה ללחוץ באמצעות הכסף שלה או מסע תעמולה, או לשכור לוביסטים –  יסייעו לי לשכנע את מקבלי ההחלטות.

דעת קהל –  ההמונים לא מבינים כלום (טענה מרכזית של חוקרים רבים הבוחנים את דעת הקהל ) יש בורות של הקהל בקשר למדיניות חוץ. הציבור טועה – לא רק שהוא בור הוא גם שוגה, הרבה מאוד מהתובנות שהציבור חושב שיש לו – אינן נכונות. האם אנו רוצים ממשלה שהמחשבת בדעת הקהל גם לאור הנתונים שהצגנו כעת? או שהיינו מעדיפים ממשלה המתחשבת בדעת הקהל פחות – אך הדבר אומר שהיא פחות דמוקרטית. מרבית המחקרים אומרים שדעת הקהל משפיעה באופן שולי בלבד על מדיניות חוץ של מדינה. אז מתי כן?

במצבים שאינם משברים – דעת הקהל משפיעה יותר. במצב משבר יש לחץ של זמן וצבירת מידע וישנה נטייה להתלכד מאחורי מנהיג.

כשנשבר הקונצנזוס בהנהגה. כל עוד יש קונצנזוס בהנהגה מרבית האנשים נוטים אחרי ההנהגה. סכסוך קשה בהנהגה ובמיוחד אם הוא מתגלה גם בקואליציה או בצמרת הממשל – אז דעת הקהל נהיית משמעותית יותר.

רגישות לקורבנות – דעת הקהל נוטה להשפיע יותר (ואפילו יותר בשנים האחרונות) ככל שרב מספר הקורבנות.

עיצוב דעת הקהלמי מעצב את דעת הקהל? ההנהגה. תיאורית ההסחה \ תיאורית השעיר לעזאזל – ההנהגה תשתמש במדיניות החוץ כהסחה לבעיות אחרות. ככל שאופוזיציה חזקה יותר כך תגבר הנטייה של הממשלה לאמץ מדיניות הסחה – למצוא שעיר לעזאזל כדי ללכד את שורות העם מאחוריה. לעיתים קרובות במצבים אלה תואשם האופוזיציה מהיותה גייס חמישי. ככל שהאויב, אותו שעיר לעזאזל, זמין יותר כך המצב סביר יותר. למי מקשיב הציבור? לפוליטיקאים הציבור לא מקשיב – נחשבים בלתי אמינים באופן בסיסי מהותי עם יוצא דופן אחד והוא ראש המדינה – מנהיג המדינה כאשר הוא נהנה מתמיכה רחבה יחסית במערכת הפוליטית (בשורות ההנהגה) יש לו יכולת רבה יחסית להשפיע על דעת הקהל למרות שהוא פוליטיקאי. מומחים – אנשים שטוענים בשמם שהם יודעי דבר בתחומם ונתפסים בציבור כגורמים שניתן לסמוך עליהם.

תקשורת – חשיבותה של התקשורת בדור האחרון בעיקר בדמוקרטיות עלתה פלאים. השפעתה של תקשורת ההמונים על עיצוב מדיניות החוץ היום במדינות דמוקרטיות רבה לאין שיעור . בעידן הגלובליזציה לתקשורת יש תפקיד יותר ויותר משמעותי בעיצובה של מדיניות חוץ במשטרים דמוקרטיים. אבל בין תקשורת שהיא עצמאית כלומר פועלת למען כיסוי חדשותי מטעמים אוטונומיים של מערכת העיתון או רשת הטלוויזיה לעומת גופי תקשורת המושפעים יותר מלחצים של פוליטיקאים- כאן הטענה שתקשורת עצמאית היא בעלת השפעה גדולה יותר על דעת הקהל (אפקט הCNN) מאשר תקשורת המושפעת מגורמים פוליטיים. מלחמת ספרד –שני עיתונים ניו יורקים חתרו להגדיל את התפוצה של עיתונם בסופו של דבר גרמנו לארה"ב למדיניות חוץ לוחמנית נגד ספרד למרות שלא הייתה כך במקור. (זו השפעת התקשורת!)'

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר:

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.