מבוא ליחב”ל: הסיבות לסיום המלחמה הקרה ותהליך הלסינקי
מתוך: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים
התדהמה סביב נפילת חומת ברלין ותום המלחמה הקרה הייתה גדולה. ראית שהבלתי אפשרי הפך למציאות. אותה תמונה שלכאורה נראתה קפואה בזמן, השתנתה לגמרי מן הקצה אל הקצה בתוך פרק זמן קצר מאוד. היא נתפשה במציאות הנתונה של המון אנשים.
תהליך הלסינקי – נשיאה של גרמניה המערבית. הגיע לשיאו בועידת הלסינקי ויצר בעצם עסקה אפלה עם השטן – המערב אמר למזרח, אנחנו העשירים ניתן לכם סיוע כלכלי, יותר מכך, נכיר בגבולות הקיימים של אירופה, הגבולות ששורטטו בתוך מלחמת העולם השנייה. גרמניה המערבית הכירה בגרמניה המזרחית (דבר שלא קרה עד אז) ובתמורה אתם תגמישו את יחסיכם אל האוכלוסיות המקומיות, תשפרו במשהו את זכויות האדם והאזרח. המשטרים הקומוניסטיים עשו מעט מאוד לקיים את חלקם בעסקה. המשטרה המזרח גרמנית איתרה מתנגד שלטון – היא יכלה להגלות אותו לגרמניה המערבית ושם היא הייתה מעניקה לה פיצוי כספי על כך. זהו תהליך הלסינקי. (1975 – הועדה) המניעים המערביים לכך – מדינות מערב אירופה – ישבו מצביעים בוושינגטון ושרטטו על מפות את האופן שבו תתנהל המלחמה הבאה, אך חלק ניכר מהתהליכים הללו קרו ביבשת אירופה. חילופי מהלומות של נשק גרעיני טקטי. תרחישים מהסוג הזה יכלו להפוך את אירופה לחורבה אחת גדולה.לכן ניתן להבין את הצורך האירופי להתכנס לאיזשהו תהליך הפשרה. מדינות מזרח אירופי התירו באופן פורמאלי התארגנות חופשית, חופש ביטוי, פעילות פוליטית שינה בהכרח קומוניסטית. נוצרה מסגרת פורמאלית למה שבשלהי שנות ה80 יהפוך למציאות. לא היה הופך למציאות אילולא המקרה שקרה ב1985 שבה עלה לשלטון בברית המועצות מיכאל גורבצ'וב והוא לא השתתף במלחמת העולם וזו נקודה חשובה. אי מעורבותו במלחמת העולם השנייה כחייל או פוליטיקאי, הוא לא חווה את הטראומה של המלחמה, הוא לא ראה את ברית המועצות צועדת אל פני תהום. הוא קומוניסט, לרגע לא חשב ש5 שנים לאחר עלייתו לשלטון הוא יתייצב לנוכח החורבות שהיא המדינה שלו. הוא סבר שהיא יכולה להגמיש חלק מקווי מדיניותה, צריכה מכיוון שמצבה הכלכלי הולך ומתדרדר. ברית המועצות באותה עת התקשתה לספק את צורכי המזון של אוכלוסייתה. היא הייתה זקוקה לחיטה מן המערב. גורבצ'וב העריך שברית המוצעות יציבה מספיק ביטחונית וחייבת כלכלית להתקרב אל המערב ופותח במה שהוא קרא רפורמה מבית, פתיחות פוליטית כלפי המערב במטרה להגיע להסכמים עם ארה"ב, שיאפשרו להזניק את הכלכלה. המטרה הייתה להוליך שינויים במסגרת הדוקטרינה הסוציאליסטית. רייגן – תופס את מקומו של קרטר תוך הבטחה לתקיפות רבה נגד אימפריית הרשע – המאבק בן ברית המועצות לארה"ב זהו מאבק בין טוב לרע, הקומוניזם הוא מחלה, רוע שיש לבלום ככל הניתן. רייגן עם כל טינתו העמוקה, היה חרד מאפשרות של מלחמה גרעינית (היום שאחרי 1982 מנסה לתאר את העולם ביום שאחרי הפצצה גרעינית) במחצית הראשונה של שנות ה80 שבהן לעיתים הייתה תחושה שההתדרדרות ביחסיהן של ברית המוצעות וארה"ב אינה רחוקה מהצב שהיה במשבר הטילים של קובה, רייגן חוזר ואומר ליועציו הכל חוץ ממלחמה גרעינית כולל יוזמת ההגנה האסטרטגית – מלחמת הכוכבים – הקמתה של רשת מבוססת לוויינים לאיתור טילים באוויר בדרכם לארה"ב והשמדתם. לא היה סיכוי שברית המועצות תעמוד בתוכניות הטכנולוגיות של רייגן, לא היה לה את המצב הכלכלי לכן. לכאן האינטרסים של גורבצ'וב ורייגן מתאחדים. רייגן האמין בטוהר כוונותיו של גורבצ'וב,ראה בו מנהיג שניתן להגיע איתו להסכמים. הגיעו לסדרת הסכמות של בקרת נשק והגיעו למציאות גיאופוליטית חדשה – עוד לא תום המלחמה הקרה. על רקע זה מגיע גורבצ'וב לעצרת האו"ם בניו יורק, מתייצב על הבמה מול מנהיגי העולם – ברית המועצות לא תתערב צבאית בענייניהם הפנימיים של מדינות מזרח אירופה – חופש בחירה. העולם כולו תומך בחופש בחירה.
תהליך הלסינקי + גורבצ'וב. ברית המועצות לא עורבת יותר למשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה.
1989 – תוך פרק זמן קצר ביותר בזה אחר זה נופלים המשטרים הקומוניסטיים כולם, בכל מזרח אירופה. החל ממזרח גרמניה, פולין, צ'כוסלובקיה. זהו תהליך הדומינו האמיתי.
ובכך הגיעה המלחמה הקרה לתומה. אך מדוע?
ריאליזם– ארה"ב ניצחה כי היא חזקה יותר.
אם זה כל כך נכון מדוע לא היה ריאליסט שקם ואמר זאת בזמן אמת? 1989 אינה שנה בה לארה"ב יש יתרון משמעותי מול ברית המועצות. ונגיד וכן, מדוע צריך גורבצ'וב לתת חופש בחירה?
ליברלי – תלות הגומלין, באירופה רקמו יחסים כלכליים, תהליך דטאנט, הוריד את הסכנה להסלמה צבאית. קבוצות וארגונים דמוקרטיים במזרח אירופה קוראים קריאות המאתגרות את המשטרים הקומוניסטיים.
תלות הגומלין לא הייתה משמעותית כל כך. לא שמזרח אירופה לא הייתה שורדת בלי הסיוע של המערב, היו צריכים לעשות התאמות משמעותיות אך היו שורדים.זה לא לעשות התאמות שהוקמו בשנות ה70 וה80 היו חזקים כל כך. הן החלו בעקבות משבר הטילים בקובה. תהליך בו מעצמות העל מנסות לתקשר בדרך יעילה יותר, להגביל את כוחן של יריבות פוטנציאליות כמו סין. ב1985 אף ליברל לא חזה את מה שעתיד לקרות.
קונסטרוקטיביסטית – הדמוקרטיה חזקה יותר. שיטת משטר יותר יעילה במיוחד כשמדובר בדמוקרטיה קפיטליסטית – עושה את המשטר חזק ויעיל יותר.
אז מדוע רק עכשיו בשנות ה80? הן היו דמוקרטיה ליברלית לפני כן. למה דווקא עכשיו כשברית המועצות עוברת תהליכים שאמורים לחזק אותה? דווקא אז הקריסה שלה?
אין הסבר מדוע תהליך סיום המלחמה הקרה קרה איך שזה קרה מתי שזה קרה.
