ג'נוסייד (רצח עם) -סיכומים: דמוסייד, פוליטיסייד וטרור בברית המועצות בזמן ולאחר מלחמת העולם השנייה
מתוך: ג'נוסייד (רצח עם) – סיכומים
סיכומים, עדכונים, דברים מעניינים והרבה ידע בקבוצת הפייסבוק שלנו (לא תפרגנו בלייק?)
הטרור בבריה"מ במהלך מלחה"ע ה-2: בזמן מלחמת העולם השנייה נשלחו אסירי גולאג להילחם בנאצים. אך עדיין נעשו בתקופה זו טיהורים אתניים וטרור לקולקים ולחקלאים בכלל. דווקא בתקופת המלחמה גדלו מחנות הגולג. נוסף למחנות ריכוז ועבודה הוקמו מחנות לעבודות פרך. הייתה זו מערכת עבודה משומנת בעלת תרומה כלכלית. נבנתה בעזרתה תשתית. העבודה הייתה כולה בידיים. הטיהורים האתניים גרמו לאובדן כוח אדם. הגולאג היווה תאגיד תעשייתי. כוח עבודה זול בתנאי תעסוקה גרועים. בריה"מ הקומוניסטית הולידה תנאי תעסוקה גרועים מאלו של הפרולטריון במאות הקודמות.
פרשת לנינגרד- 1949, הואשמו ראשי לנינגרד של המפלגה ביצירת כוח חלופי להנהגה המרכזית. המצאה זו אפשרה חיסולם של כל המתחרים. החקירה הייתה אכזרית. בעינויים ואיומים הוציאו מהם הודאות של היו אמיתיות. רבים מהם וממשפחותיהם נרצחו. היו פרשות נוספות, כגון: פרשת הועד היהודי האנטי פאשיסטי ופרשת הרופאים, מאין אפיזודה אנטישמית מראותו של סטאלין. יש הטוענים כי היה אנטישמי יש שאומרים שהסיבה הייתה פוליטית. הוא לא אהב את הקשרים עם יהודי ארה"ב. מבחינתו הם היו קבוצה אתנית בעלת נאמנות רופפת. הוא לא אהב את רעיון הציונות שכן נגד את המודל הקוסמופוליטי. הוא פירק את הוועד. במשפט הרופאים הואשמו אלה בפומבי רק משום שהיו יהודים.
דיכוי החקלאים היזום: עוד בתחילת הדרך החל המשטר הסובייטי בדיכוי החקלאים. 1918 , האיכרים מרדו. דיכוי המרד היה כרוך באכזריות. השלטון הטיל מיסים כבדים ודרש למכור תוצרים במחירים נמוכים. הממשל גרם לירידה ביצור האיכרים איבדו מוטיבציה. זאת בנוסף למלחמת אזרחים מ-1921. המדיניות הבולשביקית הביאה לרעב הגדול ביותר בתולדות בריה"מ. אולם למרות הצלחת הדיכוי של המחאה הגלויה, לא נעלמה ההתנגדות הפאסיבית.
קולקטיביזציה ורעב יזום- 1930- 1933- 1929- גל דיכוי אכזרי. סטאלין מכריז על קולקטיביזציה מואצת. חיסול מעמד הקולקים. מהי קולקטיביזציה?, מדובר על תהליך בו מוקמות מסגרות משק קולקטיביים באזורים כפריים (קולחוזים), מאין קיבוצים חקלאים. איסור על אחזקת חוות פרטיות. מי שמחזיק בכל רכוש שהוא מכונה "קולק", רכושו מוחרם. הרעיון- המרת הייצור הגדול של קולאקים בייצור גדול של קולחוזים. הקולאק מהווה איום, עונשם: מוות, נישול מאדמות ומבתים, הגלייה לאזורים קשים. רק מעטים הצטרפו מרצון לקולחוזים (חווה קולקטביסטית). כל הרכוש שייך לקולקטיב. הרפורמה הזו הביאה אסון, המשקים נהרסו, פקידי הקולחוזים לא ידעו להתנהל. באוקראינה ומקומות אחרים מתו רבים מרעב. הרעב הגדול- כתוצאה מרפורמת הקולקטיביזציה. 11 איש בערך נפטרו. הכפריים לא קיבלו אשרות כניסה לערים מה שחייב אותם להישאר בכפרים. הם לא יכלו לברוח מהרעב, מי שניסה להתפלח לערים הוחזר ונענש.
מדיניות גירוש החקלאים המבוססים לאזורים מרוחקים- הקולקים נשלחו לאזורים נידחים. היה זה גירוש מאסיבי של שנתיים. רבים מתו מרעב וממחלות, ברכבות או במחנות. רבים הוצאו להורג. הצ'קה הייתה חלק מהגירוש. מי ששרד נשלח לאזורי ספר ונאלץ להתחיל יש מאין. הכל בפיקוח הצ'קה. לאחר מלחמת העולם השנייה זכו חלק מהלוחמים הקולקים בדרכונים אך לא כל משפחת. נאסר עליהם לצאת מיישוביהם. 1954, לאחר מות סטאלין קיבלו זכויות שוות.
סיבות והשלכות הקולקטיביזציה– מטרותיה, כיבוש הכפרים. הבולשוויקים קיבלו החלטה לשנות את צורת החיים הכפרית שתאמה את הימים טרם המהפכה. הקרבנות לא היו שיקול. השלכות: ירידת הייצור החקלאי, עלייה ברעב ובעוני. החלשת האיכר, פגיעה ביכולתו למחות.
* האם הרעב היזום באוקראינה בתחילת שנות ה-30 הוא ג'נוסייד?, השלטון הסובייטי כן ניסה לדכא את התרבות והשפה האוקראינית. השלטון באוקראינה נשלט בידי רוסים. אוקראינים לא הורשו לצאת משטחם. אך, לא ברור אם הייתה כוונה ברורה להרוג את האוקראינים באשר הם וכמו-גם היחס לרוסים היה זהה (וכך גם בקזחסטן).
בזמן מלחמת העולם השנייה הופסקה מדיניות הקולקטיביזציה חלקית. אך מיד לאחר סיום המלחמה הוא חידש את גירוש החקלאים לגולאג. החקלאים עצמם הואשמו ביצירת התנאים שהובילו לרעה.
הטבח ביער קטין ומעשי רצח ודיכוי בשטחי הכיבוש: 1939-1940, כבש סטאלין שטחים מחוץ לבריה"מ. טבח של שבויים ביער קטין נכלל בכך. רקע מדיני: שני הרודנים (היטלר וסטאלין) השתלטו על המדינות הניטראליות שביניהן, מה שיצר גבול משותף ביניהם. סטאלין מינה את מולטוב לשר החוץ. מולטוב הציע לשגריר הגרמני בבריה"מ לחתום על הסכם חלוקה. להיטלר היה חשוב להגיע להסכם עם בריה"מ לפני כיבוש פולין. היה בשלב זה שיתוף פעולה מלא בין רוסיה וגרמניה (הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. בריה"מ קיבלה את החלק המזרחי ואילו גרמניה את המערבי. ב-1939, התקיפה בריה"מ את פולין בניגוד להסכם עימה ובהתאם להסכם עם גרמניה. פולין נאלצה לנהל מלחמה משני חזיתות (מול 2 מעצמות) והפולנים לא עמדו בזה. בתחילה התקשתה פולין להבין כי רוסיה תוקפת אותה וחשבה כי מדובר רק על תקיפה גרמנית. כשהבינו זה היה מאוחר מדי. 1939 נחתם הסכם ריבנטרופ- מולטוב שביסס את החלוקה. חלקים מפולין סופחו לבלרוס וחלק לאוקראינה. הקצינים הפולנים שנלקחו בשבי הוצאו להורג, או מתו במחנות הריכוז והגולאג.
טיהורים אתניים: 1937-1944- 2 מיליון אנשים מ-13 קבוצות לאומיות: קוראינים, פינים, גרמנים, קלמיקים, קרציבים, צ'צניים, בלקרים, טטרים, יוונים, טורקים, כורדים… הטיהורים קשורים לנסיבות מחמת העולם השנייה. הקוריאנים גורשו מתוך חשש כי ישתפו פעולה עם יפן. דוגמאות לגירושי הלאומים הזרים – קוריאנים וגרמנים. גירוש הקוריאנים: 1937- 1860- הם הגיעו לרוסיה במאה ה-19, התגוררו בשטחים סיניים שהיו בידי הרוסים. הם הגיעו בשל גל רעב.ב-1922 כבש הצבא האדום רפובליקה במזרח הרחוק והמוני קוריאנים נפלו לשלטון הרוסי. ב-1931 נסגר הגבול בין בריה"מ לקוריאה והקוריאנים הוכרחו לוותר על אזרחותם. הקוריאנים נפלו בין היפנים שחששו כי הם בולשוויקים לבין הרוסים שחששו כי הם משתפי פעולה. הם גורשו וסבלו מרעב, דרכם הייתה קשה. הם גורשו למרכז אסיה שם זכו ליחס קשה השלטונות התעלמו מהם (בקזחסטן ואוזבקיסטאן). ההשלכות: הרוב נותרו במרכז אסיה, בעלי זהות מבולבלת, לעיתים מזוהים כקוריאנים ולעיתים כרוסים. גירוש הגרמנים: 1941, תקיפה על גרמניה הסובייטית, גורשו בני לאום שארץ מוצאם הוגדרה עוינת. חלקם חיו בבריה"מ מאות שנים וכלל לא אהדו את היטלר. כולם גורשו, חלק הוצאו להורג או נשלחו לגולג. הגרמנים הפכו מאורחים רצויים למיעוט נרדף. הם הקימו רפובליקה קטנה משלהם באזור וולגה והצאר תמך בהם. אבל, כבר בזמן מלחמת העולם הראשונה תכנן ניקולאי השני לגרש את הגרמנים אך דיכויים עלה עם עליית היטלר. הם מיד פוטרו מעמדות סכירות, עד 1937, נתפסו כולם כאויבי המשטר, פוברקו חבלות במתקני ריגול, בכדי להאשים את הגרמים. ב-1941, פורקה הרפובליקה הגרמנית ואלו גורשו ממגוריהם. מדובר בגירוש טוטאלי. רובם גורשו לסיביר ולמרכז אסיה. בפועל לא נמצאו מרגלים גרמנים אלא שהיה זה תירוץ לגרש את הגרמנים שהתגוררו בבריה"מ. הסובייטים השתמשו בהם גם ככוח עבודה זול והכניסו אותם לתוך גדודי עבודה. רבים מתו מהתנאים הקשים. לאחר פירוקה של האוטונומיה הגרמנית, הרוסים התאמצו למחוק את זכרה. אפילו בשנות ה-90, סירב בוריס ילצין לאפשר רפובליקה גרמנית. במהלך השלטון הקומוניסטי נאסר על הגרמנים לשוב לגרמניה. ההיסטוריה של גרמנים ברוסיה כמעט נמחקה כליל. מלבד שתי קבוצות אלו, היו קבוצות נוספות, גולם הואשמו בבגידה, הגירושים היו אלימים, צ'צנים ואינגווישים זקנים שלא יכלו לרדת לרכבות, נשרפו חיים. אחרי הגירוש נעשה ניסיון למחוק את זכרם. שטחיהם הועברו לרשות רוסית. ביישוביהם החדשים היו שיעורי תמותה גבוהים, לעומת אחוזי ילודה נמוכים. לא היו שירותי רפואה ותנאי המחייה היו קשים. הם נאלצו להקים בעצמם את יישוביהם, באזורים נידחים. המשטרה החשאית המשיכה לשלוט גם שם. כל יציאה מתחומי היישוב הצריכה אישורים. מי שסייע להם לצאת נענש. הרהליטיזציה של בני עמים שגורשו בין 1943-1944 והשלכותיו על המתיחות האתני לאומי ברוסיה ובאוקראינה: השטחים האוטונומיים לא הושבו למיעוטים. המלחמה בצ'צניה כיום נובעת משסעים בין האוכלוסיות המקוריות לבין מתיישבים שהובאו לאזור. מדובר למעשה על השלכות של טיהורי סטאלין.
לאחר מות סטאלין: חרצ'וב (מחליף המקום של סטאלין) מטיל את האשמה על סטאלין, אך לא על המשטר כולו. עד 1990 המפלגה הבולשוויקית היא היחידה. הצנזורה בוטלה רק בשנות ה-90 למרות מעשיו לא נסקרו בספרי הלימוד. סולז'ניצין (כותב "ארכיפלג גולאג") שתיאר את מחנות הגולאג, גורש. נאסר להזכיר את הזיכרונות מהמשטר. מקורבי סטאלין ברובם נותרו בתפקידם ולא הואשמו באחריות לדמוסייד. בשונה מגרמניה שעברה דה-נאציפיקציה בבריה"מ נעשו רק מעשים מעטים. בשנות ה-50 שוחררו אסירי הגולאג, סמכויות המשרד לביטחון המדינה צומצמו אך בדלתיים סגורות. תקופה זו נותרה הירואית (הימים שרוסיה הייתה אימפריה) וכשניצחה את גרמניה. עבור רבים נותר סטאלין גיבור. משנות ה-60 עד ה-80, מגמת הדחקה, אסור להזכיר את פשעיו של סטאלין. החל משנות ה-80, חלה ירידה באהדת סטאלין, פורסמו מאמרים כנגדו. סקרים הראו ירידה . בדומה לימי חורצ'וב יש פגיעה בתדמיתו. היו שלא ידעו על ההתרחשויות של הרעב הגדול בשנות ה- 30 (1930- 1933). אולם, הירידה במעמדו הייתה קצרה בימי גורבצ'וב וילצין, שכן רמת החיים רק ירדה לאחר פירוק בריה"מ והביטחון הידרדר. בשל המצב הקשה, נזכר סטאלין כמי שבנה ואילו גורבצ'וב והרפורמטים המעירים כמי שהרסו. כשהדרך לחברה ליברלית נתגלתה מרה, החלו הגעגועים לימי סטאלין העוצמתיים. בשנת 2000, נבחר איש המשטרה החשאית פוטין הטיל את רוב התפקידים על אנשי המשטרה החשאית. מכאן שעל רוסיה לעבור כברת דרך עד שתוכל להיפרד מעברה.
