ראה שמש / רבי שלמה אבן גבירול
רְאֵה שֶמֶש לְעֵת עֶרֶב אָדמָה / כְאִילוּ לָבְשָה תוֹלָע לְמִכְסֶה
תְפַשֵט פַאֲתֵי צָפוֹן וְיָמִין / וְרוּחַ יָם בְאַרְגָמָן תְכַסֶה,
וְאֶרֶץ – עֳזְבַה אוֹתָה עֲרוּמָה / בְצֵל הַלַיְלָה תָלִין וְתֶחְסֶה,
וְהַשַחַק אֲזַי קָדַר, כְאִלוּ / בְשַק עַל מוֹת יְקוּתִיאֵל מְכוּסֶה.
סיכום
ראה שמש של רבי שלמה אבן גבירול הוא שיר אופייני של שירת ימי הביניים. אך הוא משמש במשמעות כפולה שמשתנה לקראת סופו של ראה שמש כאשר משיר טבע הוא לפתע מקבל משמעות של שיר קינה.
מבחינת דרכי עיצוב נוקט השיר בכמה דרכים שהם אופייניות לשירת ימי הביניים עם כמה יוצאי דופן. אלמנט ראשון של דרכי עיצוב בשיר ראה שמש הוא כמובן השימוש בחרוז מבריח (למכסה, תכסה, ותחסה, מכוסה) המאפיין את שירת ימי הביניים. עם זאת הטור הראשון של אבן גבירול בשיר ראה שמש שאמור לשמש בתור "תפארת הפתיחה" אינו מתאפיין בחריזה פנימית בין הדלת והסוגר, חריגה שלעיתים קרובות ניתן למצוא אותה אצל אבן גבירול. דרכי עיצוב אחרות כולל כמובן מטאפורה של השוואת יקותיאל אל השמש והתאבלות של הטבע על שקיעתו.
השיר ראה שמש מתאר את שקיעתה של השמש הנוטשת את האדמה והארץ ועוזבת אותה ערומה. אך לפתע משתנה מושא הקינה של האדמה שכן לא על השמש הממשית היא מתאבלת אלא על אובדנו של יקותיאל חברו הקרוב של הרשב"ג. כך במקום עולם טבעי המאבד את השמש למעשה מתגלה כי זהו אבן גבירול שמתאבל ונותר "עירום" לאחר מותו של חברו הטוב.
בשיר ראה שמש של אבן גבירול ניתן למצוא סימנים מוקדמים למה שלאחר מכן ישמש בתור טכניקה לירית רווחת וזה השימוש בתיאורים, בעיקר תיאורי נוף. זאת בכדי ללמד דבר מה לא על הנוף אלא על רגשותיו של הדובר דרך ביטוי חווית המציאות שלו. כלומר, בשיר ראה שמש משליך אבן גבירול את רגשותיו שלו על הטבע דרך תיאור שלו. לסיכום, ראה שמש הוא שיר אופייני למדי לדרכו היפה ומתוחכמת של רבי שלמה אבן גבירול לכתוב שירי קינה במסווה של שירי טבע. טכניקה זו הקדימה בהרבה את זמנה על במת הספרות העולמית.
–
חזרה אל: סיכומים לבגרות בספרות
סיכומים לבגרות בספרות – פרק שירה, שירת ימי הביניים
