פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: תיאוריית הקונפליקט הקבוצתי הריאליסטי

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: תיאוריית הקונפליקט הקבוצתי הריאליסטי

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

תיאוריית הקונפליקט הקבוצתי הריאליסטי (Realistic Group Conflict)

גרסה אחת של ההשקפה הכלכלית מכונה Realistic Group Conflict: קונפליקט קבוצתי, דעות קדומות ואפלייה נוטות לצמוח כאשר מתרחשת תחרות על משאבים רצויים מוגבלים.

כלומר, התיאוריה מנבאת שתופעות אלו תצמחנה בעת קשיים כלכליים, בשעות מחסור וכשאנשים מפחדים לאבד את מה שיש להם. בנוסף, התיאוריה מנבאת שהדעות הקדומות והאפלייה תהיינה חזקות ביותר בקרב אלו שיש להם הכי הרבה להפסיד מההצלחה הכלכלית של קבוצה מסוימת (לדוג', המעמד הפועל בארה"ב הפגין את הגזענות החזקה ביותר נגד שחורים שכן היה להם מה להפסיד מכניסת השחורים לעבודה במפעלים).

התיאוריה מפרטת גם כיצד הקונפליקט בין הקבוצות יבוא לידי ביטוי. לדוג', Ethnocentrism –  שיבוח של הקבוצה שלך (ונאמנות מוגברת) והכפשה של קבוצות אחרות (תוך התנהגות שבד"כ אסורה על פי הקוד המוסרי).

נדגים זאת באמצעות ניסוי שהתרחש במחנה קיץ לבנים.

 

ניסוי Robbers Cave

במסגרת הניסוי, 22 תלמידי כיתה ה' נלקחו למחנה קיץ באורך שבועיים וחצי במקום בשם Robbers Cave. המחנה היה ניסוי ביחסים בין-קבוצתיים והנבדקים שנלקחו היו ממוצעים כמה שיותר – מעמד בינוני, לא מבית הרוס וכו'. הילדים לא הכירו זה את זה והם חולקו לשתי קבוצות בנות 11 משתתפים אשר הגיעו למחנה בשני ימים נפרדים.

תחרות וקונפליקט בין-קבוצתי

בשלב הראשון של הניסוי כל קבוצה עסקה בנפרד בפעילויות שמעודדות אחדות (הקמת אוהלים, הכנת ארוחות וכו') וכך נוצרה לכידות גבוהה בתוך כל קבוצה. בנוסף, נוצרה היררכיה בתוך כל קבוצה וילדים מסוימים הפכו פופולריים ביותר ונהיו ליוזמים העיקריים בקבוצה.

בשלב השני, הפגישו בין הקבוצות לטורניר (אשר כלל פעילויות תחרותיות) כאשר כל ילד בקבוצה המנצחת יקבל אולר ומדליה בעוד ילדי הקבוצה המפסידה לא יקבלו דבר.

בשל האופי התחרותי של הטורניר, כל קבוצה ראתה בקבוצה השנייה כאויב וכמכשול בפני הגשמת המטרות שלה. עם הזמן, הילדים קיללו יותר ויותר את חברי הקבוצה השנייה ושיבחו את חברי הקבוצה שלהם, ביצעו פעולות התרסה (גניבת הדגל של הקבוצה השניה) ואף כמעט פרצו תגרות בין הילדים.

בתוך הקבוצות, ילדים עם יכולת אתלטית גבוהה יותר ואילו שנקטו בגישה אגרסיבית יותר זכו לפופולריות גבוהה יותר בעקבות הטורניר, ובאחת הקבוצות אף התחלף המנהיג בעקבות כך(כיוון שהמנהיג הראשוני לא היה אגרסיבי או אתלטי).

בנוסף, נעשו במהלך המחנה הערכות מבוקרות יותר של היקף התופעה. לדוג' – באחת התחרויות הילדים נתבקשו לאסוף כמה שיותר אפונים. לאחר מכן, הראו לכל קבוצה לזמן קצר את כמות האפונים שאסף כל ילד והם נתבקשו להעריך אותה (בפועל היה מדובר באותה כמות). נמצא שכל קבוצה נטתה להעריך באופן חיובי יותר את האיסוף של חברי קבוצתה(כלומר שהם אספו יותר) ובאופן שלילי יותר את האיסוף של חברי הקבוצה היריבה.

הפחתת קונפליקט בין-קבוצתי באמצעות מטרות-על משותפות (Superordinate)

החלק האחרון והחשוב ביותר של הניסוי עסק בדרכים להפחתת הקונפליקט בין הקבוצות.

ראשית, הקבוצות נפגשו מספר פעמים באווירה בלתי-תחרותית – אך זה לא הפחית את הקונפליקט אלא רק החריף אותו.

בעקבות זאת, החוקרים עימתו את הקבוצות עם קונפליקטים הניתנים לפתירה רק על ידי שיתוף פעולה של שתי הקבוצות (כגון משבר מים במחנה שניתן לפתירה רק על ידי בדיקה של כל אורכו של הצינור). המטרות הללו, שמכונות Superordinate Goals, הובילו לירידה בקונפליקט ולהפסקת הקללות והילדים אף התעקשו לעזוב באוטובוסים משותפים בסיום המחנה וחלקו ביניהם את הפרסים.

ניסוי זה מלמד אותנו מספר לקחים:

  1. הבדלים ברקע, מראה או היסטוריה של קונפליקטים אינם הכרחיים על מנת ליצור עוינות בין-קבוצתית.
  2. תחרות נגד אנשים מקבוצות אחרות מעלה את הלכידות בתוך הקבוצה (פוליטיקאים נוטים לנצל זאת).
  3. ניתן להפחית קונפליקט בין קבוצות על ידי כך שגורמים לקבוצות לעבוד יחד על מטרות משותפות. היכרות רגילה בין חברי הקבוצות אינה מספיקה.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: