מבוא לסוציולוגיה: בורדייה והטלוויזיה
ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים
בורדייה משתייך לתיאורית הקונפליקט, מושפע מפוקו, וובר ומרקס. הוא לוקח את הרעיונות שמתאימים לו מכולם ומשלב אותם לתבנית משלו.
לפי בורדייה הטלוויזיה משמעותית כסוכן חיברות המשפיע עלינו ועל ילדינו, המאמר מתמקד בשדה הטלוויזיה.
שדה – מבנה חברתי מובנה, צורה של כוח בו יש שולטים ונשלטים, יש בו יחסים מתמשכים של חוסר שיווין ששורר במרחב הזה, הוא גם שדה קרב לשימור ולשינוי כוחות אלו.
מבנה שדה הטלוויזיה –
שדה הטלוויזיה מושפע מריטינג, גורם כלכלי ומגורם פוליטי משמעותי מאוד בשתי רמות:
- פוליטיקאים מנסים לנתב את החדשות לטובתם
- בעלי תחנות השידור שאינם מעוניינים לשדר דברים שיפגעו בהם.
התחרות הכלכלית מתורגמת ברדיפת עיתונאים אחר סקופים, סנסציות, כותרות בלעדיות – לספק לקהל כמה שיותר ריגוש ולמכור. מלבד הגורמים הפוליטי והכלכלי ישנם גם יחסי כוחות בתוך שדה הטלוויזיה עצמו, גם בין העיתונאים לבין עצמם וגם בין תחנות השידור וערוצי הטלוויזיה, יש מי שנחשב יותר ויש מי שפחות.
בשביל להבין את האייטמים המוצגים צריך להבין את ערוץ התקשורת בו הם משודרים, אי אפשר להבין ערוץ אחד מבלי להבין את הקשר שלו לערוץ האחר.
קיימים שני מדדים חשובים שהם:
- המשקל הסמלי של כלי התקשורת, המוניטין שלו.
- תפוצת העיתון – ככל שהעיתון מגיע לאנשים רבים יותר הפרסום הוא רב ומפרסמים רבים ירצו לפרסם אצלם, הפרסום שלהם יגדל אך לא המוניטין שלהם.
הטלוויזיה כיום היא הכלי העוצמתי ביותר, היא מעבירה מידע להמוני אנשים.
המידע בטלוויזיה –
המידע שמשודר הוא מידע הומוגני, המידע שווה לכל נפש, הוא ללא צרימות, שלא יפריע ויעצבן אף אחד, המידע שעובר לציבור צריך שלא לעורר מחלוקות.
המידע שאנו מקבלים מהטלוויזיה מתחלק לשניים:
- הומוגניזציה – כיוון שהטלוויזיה מובנית ע"י הגורם הכלכלי ומכיוון שהעיתונאים קוראים את המידע שלהם גם בעיתונים.
- בנאליזציה – פונה למכנה המשותף הכי נמוך, בכל מקום נשמע את מה שאנחנו כבר יודעים, אנחנו מקבלים מידע מאוד רדוד אך גורמים לנו להרגיש כאילו שמענו סקופ.
שני התהליכים הללו יוצרים קונפורמיזם כיוון שכולנו מקבלים את אותה תמונת העולם.
דבר נוסף שנוצר הוא דה פוליטיזציה – אנחנו חושבים שאנחנו מבינים בפוליטיקה אך למעשה אנחנו נשארים רק ברמה האנקדוטית שלהם, העיסוק הוא מגוחך. כל אלו יוצרים חדשות אחידות וסטנדרטיות לכולם המאשרות את מה שכולנו כבר יודעים ומשאיר את המבנים המנטאליים שלנו על כנם.
שוטרי תנועה של המצפון – העיתונאים ואנשי הטלוויזיה הם ששולטים בשדה למרות שהם מושפעים מבעלי ההון, האנשים צריכים להתאים את עצמם לקטגוריות החשיבה של העיתונאים, העיתונאים מחזיקים בכוח והם שולטים במה שמוגדר כידע ובכך הם קובעים את השיח של כולנו, אך הם יודעים איך העולם עובד והם שרויים בשיח של עצמם, דרך כך נוצר לנו יומן חדשות סטנדרטי.
בורדייה מדבר על תחילת השתלטות הראייה הצהובה, מידע בנאלי שאינו מעניין ויש צורך לשכנע את הצופים שזה אכן מעניין. לעיסוק בזוטות יש השלכות, זה בזבוז זמן, נתינת מראית עין של חשיבות ולא מצריכים מיומנות בשביל להבין אותם, לא עוסקים בדברים החשובים באמת. העיתונות הכתובה נסוגה מן הטלוויזיה.
שדה הטלוויזיה מול שדות אחרים –
בורדייה אומר שאי אפשר להאשים את העיתונאים עצמם אלא שמבנה שדה הטלוויזיה והתחרות בו מייצרים את הבנאליזציה, לא האנשים אשמים כיוון שצורת החשיבה שלהם נוצרת מהמבנה. בכל שדה יש שולטים ונשלטים על פי ההיגיון הפנימי של כל שדה אך קיימים גם שדות אוטונומיים, בשדות אלו הדיון מתנהל בשדה עצמו וברור מי חזק באותו שדה.
הטרונומיה – פלישה משדה אחד לאחר
הטלוויזיה חודרת לשדות אחרים. שדה הטלוויזיה עצמו מושפע מההיגיון הכלכלי שהוא התחרות. הטלוויזיה מעניקה סמכות, יש ערך למילה של אדם שצופים בו, הסמכות שמעניקה הטלוויזיה איננה נכונה כיון שהיא חוסמת אנשים שאינם "עוברים מסך" ואינם מוכנים להיכנע לכללי ההופעה בטלוויזיה, אם אינך מוכן להיכנע לתנאי הטלוויזיה לא תופיע בה ולא תקבל את הסמכות שלה.
סוסים טרויאניים – אנשים שאינם מוערכים בשדה שלהם אך הטלוויזיה מעניקה להם סמכות ולגיטימציה, על פי בורדייה הם משתפי פעולה, דרכם מתבצעת הפלישה, הם גורמים להפחתה מערכו של השדה, בתוך שדה אוטונומי זה לא יכול לקרות. בורדייה משווה אותם לנאצים וקובע חוק, מי שמייצר תרבות וידע בתוך השדה שלו יגלה יותר התנגדות לבנאליזציה, בן אדם זה יישאר בשדה האוטונומי שלו. האנשים שכן משתפים פעולה עושים זאת כיוון שהם אינם מוערכים בשדה שלהם.
בורדייה אינו מאשים אף אחד, הוא טוען שהאנשים עצמם נכנעים ופועלים בתוך חוקי המערכת, הוא מאשים את המבנה.
