מבוא לסוציולוגיה: אי שיוויון מגדרי והתיאוריה הריבודית
ראו: מבוא לסוציולוגיה- סיכומים
מגדר – בא מהמילה "גדר" והמילה "להגדיר" – מושפע מהמילה האנגלית Gender. המילה מגדר מבקשת להבחין בין מין ומגדר, ההבחנה הזו היא בין ההיבטים הביולוגיים של ההבדלים המיניים לבין ההיבטים החברתיים. המושג מגדר מתייחס לכל אותם הסדרים חברתיים שמתלווים ומוצמדים להבדלים הפיזיים בין נשים לגברים. בעוד שפיזית רוב בני האדם מתחלקים ל 2, הרי שהחלוקה למגדרים בעייתית. המחקר מאז שנות ה60 של המאה ה20 גדול מאוד. המסורת הנוכחית שמדברת על מגדר מתמקדת פחות בהבדלים בין המינים ויותר באופן שבו נבנות ונוצרות ההבחנות בין המינים. נק' המוצא היא שכמעט בכל החברות המוכרות לנו קיים אי שוויון, קיימת חלוקת עבודה בין גברים לנשים. בכל החברות המתועשות, כשמסתכלים על כלל האינדיקטורים שקשורים בעולם העבודה, רואים שגברים מרוויחים יותר מנשים מתקדמים מהר יותר מהן ובעצם שולטים בעולם העבודה, ונשים הן אלו שאחראיות לחלק גדול יותר מהטיפול בילדים.
חלוקת העבודה המגדרית אצל דורקהיים – משרתת את הסדר החברתי הקיים.
בחברות דמוקרטיות בנות זמננו, העובדה שנשים לא נהנות משוויון הזדמנויות נתפסת כבעיה מבחינת המבנה הדמוקרטי, ומאז שנות ה70 יש מחקרים חוזרים ונשנים שמנסים להסביר מדוע נשים מתקשות לזכות בשוויון הזדמנויות במערכות החינוך והתעסוקה.
התיאוריה הריבודית הסטרוקטורליסטית – נשענת ומשותפת במידה רבה לכלכלה וסוציולוגיה. מנסה למצוא ולאתר את הנק' שיוצרות אפליה. היא מנסה להסביר איך נוצר אי שוויון בשכר, בקידום, בשכירה ובהוצאות לימודיות. המטרה שלה היא להסביר מדוע גברים מרוויחים יותר ונמצאים במקצועות יוקרתיים יותר ומדוע הם מועדפים כאשר שוכרים עובדים חדשים ומקדמים אותם. טענת הפתיחה של הספרות הזו היא הבדלים (שכר השכלה שנות לימוד קידום): המחקרים מחפשים אחר הגורמים החברתיים שמובילים לאי השוויון הזה.
גורמים חברתיים מעכבים לנשים: שעות עבודה, נסיון, השכלה.
“הג'וב הראשון": “הון אנושי" – הטענה היא שכמעסיק שצריך לשכור מישהו רוצה לשכור את העובד עם התפוקה הגדולה ביותר, על מנת לנחש נכון הוא בודק כמות שנות השכלה נסיון ויכולת לשעות עבודה רבות – על כן המעסיק יעדיף לשכור אותו ולתת לו שכר יותר גבוה מאשר מישהו שנמצא בנקודות פחות בקריטריונים הללו. אם אנחנו יכולים להסביר את כל ההבדלים בין נשים לגברים רק על סמך שלושת הקריטריונים האלה, אנחנו יכולים לנבא במאה אחוז מה יהיה השכר של הגבר לעומת השכר של האישה זו לא אפליה, אלא מתן שכר שונה לעבודה שונה. הנק' פתיחה של הסוציולוגיה היא הפערים הלא מוסברים של ה"הון האנושי". הסוציולוגיה באה לבדוק למה עדיין יש הבדל בין שני אנשים זכר ונקבה, בעוד שאין ביניהם הבדל בהון האנושי.
הסוציולוגיה מתחילה בשני הסברים פשוטים: השאלה היא למה לקחת את היקר? למה לקחת את הגבר כששניהם נותנים לי את אותה התפוקה? ההסברים הבסיסים ביותר:
- גישת ההעדפות – למעסיקים יש העדפות, הם רוצים לעבוד עם אנשים כמוהם, אנשים שיהיו יותר "חברים", ושהם סומכים עליהם יותר. רוב המעסיקים מבחינה היסטורית הם גברים והם מעדיפים לשלם מעט יותר כדי לעבוד עם גברים.
- אפליה שגיאתית – הטענה של הגישה הזו אומרת שיש למעסיק הנחות מסויימות שעלולות להיות שגויות לעומת המציאות או המקרה הספציפי שנמצא מולם. האפליה השגיאתית נשענת על סטריאוטיפים, הנחות ודעות קדומות שיש למעסיק על קבוצות שונות של עובדים. הסטריאוטיפים האלו מאוד נפוצים ועל כן מעסיקים מוכנים לשלם שכר יותר גבוה מתוך הנחה שיהיה הבדל בתפוקה. וגם הבדלים בהעדפות – העדפות של בני קבוצות שונות. גברים ונשים מעדיפים עיסוקים שונים, יש עיסוקים שנחשבים יותר גבריים ועיסוקים שנחשבים יותר נשיים. הסוציולוגיה שואלת מדוע מקצועות שהם גבריים זוכים בשכר ממוצע גבוה יותר ממקצועות נשיים שזוכים לשכר נמוך יותר? ככל שנכנסות יותר נשים הסטאטוס של המקצוע יורד, יש סגרגציה – המושג הזה מתייחס לעובדה ששוק העבודה יוצר הבחנה בין תחומי עיסוק גבריים לנשיים. יש סגרגציה בין הסקטור הציבורי (יותר נשים) לפרטי (יותר גברים). הסוציולוגיה מחפשת את אותם מנגנונים מבניים שמייצרים כל הזמן הבחנות בין המינים.
