רולנד פנוק – תיאוריה פוליטית דמוקרטית – סיכום – חלק 3
Pennock, Democratic Political Theory, Princeton 1979, 121-160
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים
יישום האידיאלים הדמוקרטיים
דמוקרטיה כצורת משטר נועדה ותוכננה על מנת לקדם את ערכי החירות והשוויון, ולפשר ביניהם כאשר הם מתנגשים. לפיכך, נטל ההוכחה רובץ על מי שטוען כי צורת שלטון אחרת מקדמת את הערכים הללו באופן טוב יותר. מתקפה אחרת על הדמוקרטיה יכולה לנבוע מכך שערכים אחרים, בעלי חשיבות רבה, נפגעים מקיומה של הדמוקרטיה.
דמוקרטיה שאינה מגנה על הזכות לחירות לא תישאר דמוקרטיה לזמן רב. הדמוקרטיה למעשה מאבדת מתוקפה המוסרי וקשה לראותה כדמוקרטיה. מנגד, תיתכן מערכת שמגנה על ערכים אנושיים בצורה טובה יותר, למרות שזה לא סביר. כאן הטיעון התומך בדמוקרטיה הינו סטטיסטי. רוב הסיכויים שמערכת דמוקרטית תיטיב להגן על החירויות של הפרט מאשר מערכת שאינה דמוקרטית. מבחינה אמפירית, בחינה של ההיסטוריה מעידה כי זו שיטת המשטר האידיאלית להגנה על חירויות.
התקפה פופולארית נגד הדמוקרטיה הינה שהחירות הפוליטית והאזרחית חסרת ערך ללא שוויון במובן הכלכלי. אולם זהו אינו טיעון נגד הדמוקרטיה, אלא נגד משטר כלכלי מסוים. תומכי הטיעון רואים את השוויון הכלכלי כעליון בחשיבותו לדמוקרטיה, ומוכנים להקריבה עבורו. עלינו לבחון האם השינוי אכן יהיה זמני, ואם לא, האם הרווח שהשוויון יביא עימו שווה את אבדן הרווחה והחירות. זוהי שאלה שעל כל אדם להשיב עליה בעצמו על פי השקפתו.
מתקפה נוספת על הדמוקרטיה נובעת גם היא מערך השוויון, הפעם במונו הפוליטי. לאור עיקרון השוויון הבסיסי, לפיו יש להתייחס לשווים כשווים, ולאור התפיסה כי כל בני האדם שווים, נגזר העיקרון הבסיסי בדמוקרטיה – קול אחד לכל אחד. עם זאת, ברור כי לאור ההבדלים בניסיון חיים, אינטליגנציה, בגרות וכו', יש דיפרנציאציה בין היכולות של האזרחים השונים למקסם את הרווחה באמצעות הצבעה בקלפי. לא כולם מזהים את האינטרסים שיש לקדם ואת בו יש לעשות זאת. זו עובדה שלא ניתן לחלוק עליה. אם כן, כיצד יש להגן על השוויון הפוליטי?
ראשית, יש להבדיל בין כח פוליטי לבין ההצבעה. ההצבעה היא רק ביטוי אחד של האפשרויות הפוליטיות העומדות בפני האזרח. ללא הצבעה, ההשפעה של אדם אפסית (נראה לי שגם איתה, אבל לא משנה). כך גם אם הוא אינו מודע לאינטרסים שראוי לקדם באמצעות ההצבעה. עם זאת, מעבר לכח ההצבעה, אדם בעל יכולות יכול להשתלב במערך הפוליטי ולהשפיע רבות. לפיכך, ההצבעה היא רק המינימום שנדרש מאדם במערך הדמוקרטי, אולם האדם בעל היכולות יטיב לבטא את רצונותיו ושאיפותיו במערכת הפוליטית אם יחשק בכך.
בחברה המודרנית, החלופה היחידה לשלטון דמוקרטי הינה שלטון אבסולוטי, שבמקרה הטוב יהפוך לעריץ רק בעתות חירום. למרות שישנה ביקורת רבה על הפרלמנטים של ימינו, שרק מדברים אך לא מבצעים, חשוב לזכור שזו הדרך המתורבתת שהחליפה את הצבאות הפרטיים, הכנופיות, הקונספירציות וההתנקשויות. העובדה שהדמוקרטיה היא הדרך היחידה ליצור שינוי באמצעי שלום, כולל תחלופה של מנהיגים, זה אחד מהישגיה הגדולים.
נראה כי הטיעון הטוב ביותר התומך בשוויון פוליטי בהצבעה הוא ששוויון זה מסמל את ההנחה המוקדמת לגבי שוויון בין בני האדם, העומד בבסיסה של הדמוקרטיה. שלילת הזכות להצבעה באופן מוקדם על בסיס מפלה הזו תביא לפגיעה חמורה בכבודם של הפרטים המופלים, ותוביל להתעמרות חברתית ולפגיעה חמורה ברווחתם.
רולנד פנוק – תיאוריה פוליטית דמוקרטית – סיכום – חלק 1 – חלק 2– חלק 3 – חלק 4
