פרשת קסטנר – סיכום " /> " />

פרשת קסטנר

מלחמות תרבות בישראל

ישראל קסטנר נולד ב-1906 בקלוז’. בהשכלתו הוא היה משפטן והוא עבד כמזכיר הסיעה היהודית בפרלמנט ההונגרי. בשנת 1944 מתחיל תהליך המכונה “שואת יהודי הונגריה”. קסטנר עומד בראש גוף שנקרא ועדת ההצלה. במסגרת זו הוא מקיים קשרים עם כמה מראשי המנגנון הנאצי והוא מנסה לגבש תכנית שתקרא “סחורה תמורת דם”. התכנית הצליחה להוציא רכבת הצלה אחת מהונגריה שהיו בה קרוב ל-1700 ניצולים. המעניין הוא שחרף היותו קסטנר חילוני ובעל השקפת עולם סוציאל דמוקרטית וציוני, אחד האנשים שהוא הציל היה הרבי מסטמאר, חרדי אנטי ציוני. התכנית כללה העברת סחורות לגרמנים ובתמורה הוצאת היהודים מהונגריה. בהמשך העיד קסטנר במשפטי נירנברג לטובת הקצין הנאצי איתו הוא עשה את ההסכם. קסטנר עולה לארץ, בשנת 1953 מתפרסם בעיתון פרטי וקטן של איש בשם גרינוולד סיפור בו הוא טוען כי מנהיגי היישוב שיתפו פעולה עם הנאצים במהלך המלחמה. הוחלט להגיש תביעת דיבה. הסנגור היה שמואל תמיר. תמיר הפך את המשפט ממשפט גרינוולד למשפט קסטנר. קסטנר מתובע הפך לנאשם. תמיר מאשים את קסטנר בהפקרת יהודי הונגריה, בהעלמת מידע מהם, בהפקרת השליחים שהגיעו להונגריה. פסק הדין מוצא את גרינוולד חייב בדין ומחייב אותו בקנס של לירה אחת. מה שזכור מפסק הדין הוא משפט הסיום בו שם כתב השופט “קסטנר מכר את נפשו לשטן”. קסטנר נרצח ב-1957. לאחר מכן בית המשפט העליון מזכה את קסטנר.

שמואל תמיר: מי שהגן על גרינוולד היה שמואל תמיר. שמואל תמיר מזוהה עם ארגון “שורת המתנדבים”. הארגון כלל 500 סטודנטים בעיקר שהיו מזוהים עם פעולות התנדבות בירושלים. ארגון זה נאבק לשמירת היושר הציבורי. היושר הציבורי בשנים אלו משויך למושג אחת בולט-השוק השחור.(חסר חלק).

העולם הזה” משחק תפקיד מרכזי בסיוע לשורת המתנדבים. חלק מהתפקיד שלקח על עצמו “העולם הזה” הוא לעצב מחדש את דמותו של הצבר הישראלי, לא באותו אופן שאנשי דור הפלמ”ח עשו זאת. דברים נוספים שהם עסקו בהם זה הנסיון להתייחס אחרת לילידיות של הצבר. כשהם הגדירו את הצבר הם ניסו לטפטף לתוכו סממנים של התקבלו על הדעת אצל דור תש”ך. חלק גדול מהכתבות שפורסמו בעולם הזה עסקו בהצנעת מקומם של הפלמ”ח והרחבת מקומם של גבעתי. חטיבת גבעתי הושמצה קשות במלחמת הקוממיות. גם נושא השואה הוא נושא בו העולם הזה מתבטא. למשפט קסטנר יש משמעות חזקה בכל הקשור למאבק נגד הממסד. בשנת 1956 בוחר “העולם הזה” את שמואל תמיר לאיש השנה. המשמעות היא הסימבוליות שאותה מבטא תמיר במשפט. קסטנר מייצג את היהודי הגלותי מול תמיר שמייצג את הישראלי החדש. קיים פה מתח מעניין בין מספר תפיסות עולם. מצד אחד יש לנו את קסטנר. קסטנר מייצג את היהדות הגלותית, המתרפסת, המנסה לסחור ולא להאבק. ישראל היא המדינה המגדירה את ההבדל בין השואה לבין הגבורה. השואה היא הצאן לטווח והגבורה היא הפרטיזנים והמתנגדים. הדיכוטומיה היא ברורה מאוד. מצד שני, יש לנו את התפיסה האקטיביסטית. תמיר היוזם, המיליטנטי, מהצנחנים, המחתרות, הפרטיזנים. הרעיון הוא להצניח צנחנים בהונגריה על מנת שיעוררו את יהודי הונגריה למרד. עשר שנים מאוחר יותר אנחנו רואים את הדיכוטומיה ערב מלחמת ששת הימים כאשר נשאלת השאלה איזו מנהיגות ישראל צריכה. האם זו המנהיגות הלא מתפשרת או המתפשרת.

?יש לך מה להגיד

You must be logged in to post a comment.