הפנומנולוגיה של הוסרל
מושג האפוכה (שימה בסוגריים) של הוסרל – הפנומנולוגיה לא מניחה את קיום מושא החקירה שלה:
- כוון מתודי חדש (1906-7) של הוסרל כ-7 שנים אחרי "חקירות לוגיות".
- אפוכה = השהיית השיפוט = שימה בסוגריים =רדוקציה פנומנולוגית.
- משמעות השימה בסוגריים – אני שם בסוגריים את שאלת הנתנותו של הדבר. אני משהה את המחויבות שלי לקיומו של הדבר. אני מסתכל על אופן הינתנותו של הדבר מבלי לחשוב על השאלה האם הדבר קיים או לא קיים.
- · דומה לשלב הראשון של דקארט.
- התבוננות מכוון אחר (אין פה באמת סילוק). התבוננות מכוון אחר בו הדבר הוא בדיוק כפי שהיה.
- · (1) המדע הפנמנולוגי מתחיל מהמצב הטבעי (היותנו בעולם), מצב בו אנחנו מסתובבים בעולם, מאמינים בקיומו וכד' (ולא מחקירה לוגית, כמו קודם) => מהמצב הזה אנחנו (2) עושים שינוי של נקודת המבט על העולם => ו(3) לא מניחים את קיומם של מושאי החקירה. (לוקחים בחשבון את כל התוכן שניתן לי רק מבלי להניח מלכתחילה את קיומם של הדברים שאליהם התוכן הזה מתייחס).
- קו פרשת המים בין הפנמנולוגיה לשאר המדעים: כל המדעים האחרים מניחים את קיומם של מושאי החקירה שלהם (הם פוזיטבים). מדע פוזיטיבי-מדע המניח את מושא החקירה שלו. אם יש הנחה של מושא החקירה, תמיד יכולה להיות ספקנות. הפנמנולוגיה לא מניחה את מושא החקירה שלה.
- הבחנה ברורה: המדע הטבעי הוא פוזיטיבי הפנמנולוגיה לא מניחה את מושא החקירה שלה.
- בקצרה: הפנמנולוגיה היא מדע העסוק בשאלה כיצד הדברים מופיעים לי, ללא לשאול האם זה כך באמת.
- השימה בסוגריים מסייעת בחילוץ מהמהויות והגעה למילון של כל אופני ההינתנות הבסיסיים (דומה לקטגוריות אך לא נובע מהלוגיקה). ממילון זה נגזרים כל אופני ההינתנות של הדברים.
- המילון הוא הבסיס לכל חקירה מדעית. אופני ההינתנות הבסיסיים הם מושגי יסוד שבהם משתמשים כל שיטות החקירה המדעיות.
- ביסוס של מדע חמור/מדע יסודי: התהליך הזה של הסתמכות על הפנמנולוגיה כמחלץ מהויות של אופני ההינתנות הבסיסיים מהווה בסיס למדע (לדוג' פסיכולוגיה).
- פנומנולוגיה => מדע. הפנמנולוגיה נותנת תוקף למדע.
- לדוג': חקירה של חוויה מיסטית (התגלות)=> המדע יגיד שהוא לא יכול לחקור את זה, הפנמנלוגיה תגיד שכן. יכול להיות שבסוג כזה של התגלות יש דפוסים שחוזרים.
- לדוג': חקירה של איווסקה – אנשים רואים נמרים. חקירה של דפוסים וחוקיות מסוימת שאני יכול לחלץ (גם אם אין לזה תוקף אובייקטיבי כי זה לא קיים).
המדע החמור – פנמנולוגיה אפשרית מתוך עצמה – תשובה לשאלה השנייה.
כמו הקטגוריות הקנטיאניות (עם קצת שינויים).
- השאלה הפסיכולוגית משתמשת בתבניות יסוד – קטגוריות. הפנמנולוגיה מחלצת את תבניות היסוד האלו. הפנמנולוגיה נותנת לנו את הדברים שאיתם כל המדעים חוקרים.
- הוסרל חושב שהמהלך הזה יביא אותו להוכחת פילוסופיה ראשונית, מדע ראשוני.
- מכאן, שהפנמנולוגיה לא צריכה לתחייב על אפלטוניזם (אין פער בין המושא, שבשימה בסוגריים אין הנחת קיום שלו, לבין הפנמנולוגיה בה אנחנו מחפשים את אופן הינתנותו של המושא).
- · החקירה הפנמנולוגית יכולה להעשות באופן פנימי אינמננטי וללא תלות ביסודות אפלטוניסטים.
תשובה לשאלה השלישית: טווח הפנמנולוגיה מאפשר לחקור כל דבר שהוא מושא של התודעה.
איך אני מזהה אדם כאדם אחר?
- אני פוגש מישהו, שם את זה בסוגריים, מחלץ את המובן של זה שניתן לי מישהו אחר, אנחנו רואים גוף שדומה לשלנו ויש פה שילוב של 2 דברים (זיהוי חיצוני + רגש):
א. הגוף החיצוני החללי דומה לגוף שלי.
ב. רגש האמפתיה – פגישה שלנו עם הגוף החיצוני.
- עדיין יש הנחה על שקיפות התודעה לעצמה (כשאני נמצא בסיטואציה אימננטית אני לא טועה). הפילוסופיה של המאה ה-20 ערערה על זה.
- · המעמד של השימה בסוגריים: היא בין העולם הפנמנולוגי לבין מה שקיים. יותר עדין מלזרוק החוצה. הוסרל המאוחר התייחס לזה.
- · הוסרל עוצר כאן (אחרי ההגיון השני הקטזיאני).
מושג האימננטיות
- · חקירת הדברים שבתוך התודעה: חקירה אימננטית.
- · זה לא אומר שלכל המושאים יש משמעות פנים-תודעתית.
- · יש חוויות שאני חווה כחיצוניות לי ויש חוויות שאני חווה שפנימיות לי (שייכות רק לי).
- לדוג': פנטזייה – אני מדמיין שיש לי פה אייס קפה – זה רק בראש שלי. כשאני חווה בקבוק, אני מנסה להבין את אופן הינתנותו, אני שם אותו בסוגריים (לא עוסק בשאלת קיומו) והאינטואיציה שלי היא שהוא חיצוני לי.
- · קו ההפרדה בין אימננטי לטרנסצנדטי (שנתפס ככזה שלא תלוי בי) הופך להיות מאוד משמעותי בחקירה הפנומנולוגית.
- · קאנט נתן תוקף לדברים כתלות בקטגוריות. הוסרל לא חושב שזה תלוי בקטגוריות, אלא בשאלה איך אני חווה את הדברים (או כטרנצנטיים לי או בפנימיים לי).
- · טרנצנדנטלי: מובן או של אובייקט חללי חיצוני, או של יישים שהם לא חלליים ולא זמניים – המתמטיקה והלוגיקה.
- · דברים פנימיים לי (אימננטיים בלבד): אני תופס אותם כזמניים אבל לא כחלליים.
- · כל חקירה פנמנולוגית היא אימננטית.
המפנה לכוון אידיאליזם טרנצנדנטלי
- · נבדל מהאידיאליזם של קאנט: ללא הנחת הדבר לכשעצמו. נבדל מאידיאליזם פסיכולוגי: אין הנחות של גזירה מעולם החושים. נבדל מהאידיאליזם המטאפיזי של ברקלי. אידיאליזם זה הוא הפיענוח העצמי של האגו שלי, המבוצע בעזרת שיטה לוגית ומדע ראשוני.
- · טרנצנדנטלי – חיצוני לתודעה.
- · החקירה האימננטית מצליחה להבין את המובן של "היות טרנצנדנטלי" באופן מלא.
- · חקירה פנמנולוגית יכולה למצות את המובן של כל המושגים, כולל של "מזה להיות טרנצנדנטלי" => (כמו הקטגוריות של קאנט, הטרנצנדנטליות ניתנת כאידאה) אין צורך להניח הנחות ראליסטיות לצורך חקירה פסיכולוגית.
- · המפנה בפנומנולוגיה לכוון אידיאליזם טרנצנדנטלי: ספר האידאות _ הגיונות קרטזיאנים.
הוסרל – ביקורת הנטורליזם:
- סתירה אינהרנטית בין האובייקטיביות שהנטורליסט חייב לסמוך עליה לבין הדבר אותו הנטוראליזם תוקף.
- התפיסה המדעית בעת החדשה ערערה את מעמד הסובייקט והפכה אותו ליש אובייקטיבי.
- השלכה פוליטית מרחיקת לכת – ערעור התוקף המוחלט של תבונתיות האדם. העת החדשה, בה התפיסה הנטורליסטית של התודעה מערערת על האפשרות לתת עוגן רציונאלי (ערעור התבוניות של) לאדם.
- היא שמובילה לנאציזם וכו'.
