מאפיינים של פילוסופיה אנליטית
- בהירות – כתיבה בצורה ברורה ונהירה. לא "כל החברה האלה שמדברים בצורה שקשה להבין אותם" כמו היידיגר והגל. יש פילוסופים לא אנליטיים אך ברורים כמו יום, אבל בפילוסופיה האנליטית הבהירות היא ערך שעליו מקפידים במיוחד. התקדמות עקב בצד אגודל. הבהירות בפילוסופיה האנליטית היא ממש ברמת דוֹגְמה או אובססיה. הדבר בולט ביוחד אל מול פילוסופיה קונטיננטלית, הידועה לשימצה בשל חוסר הבהירות שלה. עם זאת, פעמים רבות בסופו של דבר הפילוסופים האנליטיים כותבים באופן לא ברור, זה קורה למשל אצל ויטקינשטיין.
- מרכזיות של השפה / הלשון – מתחלק לשני אופני מחקר:
- המפתח לכל שאלות הפילוסופיה הוא דרך ההבנה של השפה האנושית. במיוחד אנליזה של הפסוק הופכת לענין מאוד חשוב אצל ראשי הפילוסופיה האנליטית (פרגה, ראסל, ויטגינשטיין).
- השפה בעצמה היא מושא מחקר ויש לה שאלות פילוסופיות שאופייניות לה.
- מאמרים ולא ספרים – הפילוסופיה האנליטית מתקדמת באמצעות מאמרים קצרים (עד 20 עמודים). כתב עת מוביל בפילוסופיה אנליטית: Analysis.
- מרד בפילוסופיה הישנה: תודעת מרד עמוקה. הפילוסופיה האנליטית מתנתקת ממושג השיטה שאפיין את הפילוסופיה של העת החדשה. ישנו אם כן מרד בפילוסופיה הישנה, וללא תודעת מרד זו לא נוכל להבין את הפילוסופיה האנליטית. נדרשת כאן הסתייגות מסוימת, כיוון שאצל ויטגנשטיין יש שיטה.
- חידות ולא שיטות – העיסוק הוא לא בשיטות פילוסופיות אלא בחידות. לא ניגשים לכתוב על אתיקה או כל נושא אחר, אלא עונים בכל פעם על שאלות נקודתיות.
- לוגיקה – ללוגיקה (לתחשיב הפרדיקטים) יש תפקיד מרכזי בפילוסופיה האנליטית. פרגה הוא הלוגיקאי הגדול ביותר אחרי אריסטו (2000 שנה אחרי), והוא מציע תפיסת לוגיקה אחרת לגמרי. המרכזיות של הלוגיקה קשורה לעניין בשפה. העניין בלוגיקה מבחין בין הפילוסוף האנליטי לבלשן.
- אנטי דרמטיות – בפילוסופיה אנליטית אין פאתוס והתלהבות, הכתיבה היא מרוחקת ואין שאלות "גדולות". יש פאתוס של אנטי פאתוס.
- חוסר קשר בין עמדות פוליטיות לעיסוק בפילוסופיה – הפילוסופיה האנליטית היא א-פוליטית, אין קשר בין הפילוסופיה של האנליטיים ובין הפוליטיקה שסביבם (למרות שלעיתים בעצמם הם היו מעורבים פוליטית). בפילוסופיה האנליטית אין שום עניין קונטקסטואלי, אפשר לקרוא את דבריו של ראסל הפצפיסט גם בלי להיות פצפיסט כי העמדות הפוליטיות לא מתבטאות בתורתו, האנטישמיות של פרגה מנותקת מתחשיב הפרדיקטים. השתיקה ביחס לפוליטי נובעת מביקורת עמוקה על כל הכיוון הקונטיננטלי וההתערבות שלה בפוליטיקה. השתיקה האנליטית ביחס לפוליטיקה לא נובעת מאדישות, אלא היא שתיקה רועמת שיוצאת כנגד התערבות פילוסופים בפוליטיקה. הפילוסופים הקונטיננטלים טענו כנגדם שההתעלמות מהפוליטי היא בריחה ממנו. בנוסף, אם אינטלקטואל הוא בהגדרה פוליטי, אז הפילסופים האנליטיים לא היו אינטלקטואליים. אבל במובן הזה הפילוסופיים הכבדים כולם הם לא אינטלקטואליים כי הם לא מגיבים לדברים שקורים סביבם אלא כותבים על דברים כמו אונטולוגיה ואיפסטמולוגיה.
- זיקה למדע ולמתמטיקה– באו בשם המדע אך לא התעניינו ממש במדע.
- הפילוסופים האנליטיים נמצאים בדיאלוג אחד עם השני
