לייבניץ: עקרון הטוב והתיאודיצאה

לייבניץ: עקרון הטוב והתיאודיצאה

  • תיאו = אלוהים. דיצאה = צידוק. צידוק האל כשיש בעולם רע.  לייבניץ שואל האם אלוהים אחראי לרוע?
  • לייבניץ כתב ספר מלא על התיאודיצאה. שאלה זו, עובר לייבניץ, היא פילוסופית ולא תיאולוגית.
  • עקרון הטוב מזדהה עם עקרון הטעם המספיק. עקרון הטוב הוא העקרון של הפעולה האתית והפוליטית. ניתוח פרדיגמאטי למושג האחראיות: שני משמעויות. הראשון, הוא אחראיות המופנת אחורה לשיקול המאפשר לבוא לחשבון עם מי שעשה מעשה. השני: מופנה קדימה. העולם שלנו הוא הטוב שבעולמות האפשריים.
  • אבל, מהניסיון ניתן ללמוד שיש רוע בעולם: –

–          הסיבה הכוללת לרוע בכלל – הרע המטאפיסי: הסופיות של הדברים.

–          רע פיסיקלי: הסבל ,הכאב, החטאים.

–          רע אתי: רע מוסרי.

  • אולם, אם האל הוא טוב, והעולם שלנו הוא הטוב שבעולמות האפשריים, איך יכול להיות שיש כל כך הרבה סבל בעולם?
  • לייבניץ מפרט את כל התיאוריות של התיאודיצאה עד היום ומציע 3 עיקריים משל עצמו:

–          האדם רואה רק חלק קטן מהעולם, כמו שמישהו רואה רק קצה של תמונה שחצני יהיה לשפוט את כולה, והעולם הוא אמת טוב.

–          העולם הטוב ביותר האפשרי לא אומר שאין רוע. רק שיש פחות רוע כללי.

–          דומה לטענה הקודמת, רק בצורה ניאו-אפלטונית.

  • אחרי לייבניץ השאלה נשאלת בצורה אחרת.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: