לייבניץ: המאמר המטאפיזי
תולדות הפילוסופיה החדשה – סיכומים
סעיף 2
אלוהים עושה הכל בצורה הרצויה ביותר – הכל טוב.
לייבניץ אומר שאלוהים בורא דברים בגלל שהם טובים – קודם כל דברים יפים וטובים כשלעצמם ולכן אלוהים בורא אותם (ולא להיפך, שהם נעשים טובים בגלל שאלוהים ברא אותם). מושג הספק בלתי אפשרי אצל לייבניץ (בניגוד לדקארט שתבע את מושג הרצון האינסופי והשרירותי).
רצון חופשי פירושו להיות מוטה ע"י טעם. הרצון הולך לאיפה שיש בו טעם.
סעיף 5
כנגד טענה של "צדיק ורע לו" אומר לייבניץ נסתרות דרכי האלוהים.
לייבניץ אומר שהגדרת המושלם היא התאמת האמצעים הפשוטים ביותר למקסימום המטרות: דבר הוא מושלם על אף המגבלות שהוא כפוף להם.
סעיף 8
כאן מופיע עקרון האמיתות – התנאי הוא אם הנשוא כלול בתוך הנושא.
סעיף 10
לייבניץ מתמודד עם המעבר מתמונת עולם אריסטוטלית למודרנית, שבה יש סיבתיות מכניסטית ולא תכליתית כמו קודם (ואיכותי מול כמותי). הוא לא מוכן להשתמש בתכליות להסבר תופעות – הוא מודע לכשלון של ההסבר התכליתי לקבלת תמונת עולם. בכל מקרה, תיאור מכניסטי בלבד לעולם לא יתן תיאור שלם.
סעיף 13
מה שנראה כקונטינגנטי הוא בעצם הכרחי. אם באמת הכל הכרחי וידוע מראש, אז איך יש בחירה חופשית? לייבניץ מנסה להציל את הבחירה החופשית ע"י הרצון החופשי שקיים – אלוהים רק מטה את רצוני ע"י כך שהוא יוצר טעמים שיכוינו אותו, אבל הוא לא שולט באופן ישיר ברצון שלי. מושג הרצון אצל לייבניץ מאד חשוב.
קונטינגטני – הכרחי
אפריורי – אפוסטפריורי
אנליטי – סינתטי
לייבניץ במובן עמוק הוא אפריורי, אבל יש לו מידה של אפוספריורי לגבי בני אדם, בגלל המגבלות שלנו. מבחינה מהותית – האמת היא אפריורית, אבל אנחנו לא יכולים בדרך כלל להגיע אליה.
לייבניץ הוא אנליטי במובן זה שכל דבר כולל את כלל האמת בעולם – אין סינתזה, אין תוספת מידע לגביו.
משפט קונטינגנטי הכוא משפט ששלילתו אפשרית. יש אפשרות לעולם שבו המשפט הזה יהיה אמיתי. בסופו של דבר, העובדה שדווקא המשפט הקונטינגנטי הוא שמתקיים הוא הכרחי, בגלל עקרון הטעם שמנחה את אלוהים (אלוהים כפוף לו).
