ג'ון לוק – מסך האידיאות

רעיון "מסך האידאות" (=מסך המושגים)

תולדות הפילוסופיה החדשה – סיכומים

נראה שהעמדה של לוק מבוססת על הרעיון שכשאני תופס משהו אני תופס באמצעות מושג / ייצוג, ולא את הדברים עצמם. יש בכך משהו לא אינטואיטיבי – אבל מצד שני איך אפשר להבין "אני תופס את הדבר?". בסופו של דבר יש סבירות מסויימת לעמדה לפיה כאשר אנחנו תופסים משהו אנחנו תופסים רק מושג מסויים (ריח, צבע וכו').

ראינו שאם כך תהיה בעיה לקשר בין מה שאני תופס לבין העולם החיצוני. קיים עלם חיצוני בלתי תלוי בתפיסות שלי שאינו נגיש לי. אין לי נגישות מעבר לעולם של התפיסות: קיים מסך של אידאות שמצד אחד מתווך אבל מצד שני יוצר הפרדה ביני לבין העולם.

ללוק יש תאוריות שמתקשרות לעולם חיצוני שאינן קשורות רק לתפיסות שלי את אותו עולם. לוק משלב יסודות ריאליסטיים (קיומו של עולם חיצוני שאינו תלוי בתפיסות שלי) לבין עולם אימפרציסטי (המאמין שאחנו תופסים את העולם באופן עקיף בלבד דרך החושים). קיים אם כן מתח בין מסך האידאות (האמפרציסטי) לבין ההתייחסות הריאליסטית הזו של לוק לעולם שלא דרך החושים (המושגים).

ללוק יש דברים שאנחנו תופסים שלא ע"י תפיסה חושית ישירה. כך למשל אני מאמין שיש לאיש שמולי גב למרות שאני לא רואה אותו.

ניתן להדגים בעיה זאת ע"י סוגיית האיכויות הראשוניות והאיכויות המשניות.

ההבחנה בין השניים מוכרת בהקשר של המדע החדש ונכונה עד עצם היום הזה: אחת התרומות של המדע החדש היא להבחנה בין איכויות משניות (מה שאנחנו תופסים) ובין מה שנכון לדברים עצמם (איכויות ראשוניות). אנחנו תופסים צבעים, אבל אין בעצם צבעים אלא מדובר בגלים אלקטרומגנטיים בתדרים שונים. אין בעצם דבר כזה שנקרא טעם אלא תגובה מסויימת של הלשון למולקולות מסויימות. הדברים בעולם שונים מאיך שאנחנו תופסים אותם.

אצל לוק יש הבחנה בין איכויות של הדברים (=איכויות ראשוניות) ומושגים משניים (=איכויות משניות). דוגמאות לאיכויות ראשוניות הן דברים כמו צורה, מספר החלקיקים, תבנית, תנועה ומנוחה.

חלק מהמושגים שלנו מתאימים לדברים הראשוניים. לדוגמא, יש לנו מושג של התבנית של דבר ולא רק של איכותה, ולכן במקרה זה יש לנו נגישות לאיכות הראשונית.

אין לנו דרך לתפוס דברים מסויימים באופן ישיר ואז אנחנו משתמשים במושגים משניים – כשהדוגמא המובהקת לכך היא הכוחות של דברים. אנחנו לא תופסים כוחות כפי שהם – אנחנו משתמשים במושגים משניים (כמו צבע שמשמש מדד לאורכי גל).

נשאלת השאלה על סמך מה ניתן לקבל את הרעיון של דמיון בין איכויות למושגים. צריכה להיות נגישות לדברים שמדברים עליהם, והרי ידוע שאין לנו נגישות כזו.

האיכויות הראשוניות, ע"פ לוק, הן המהות של החומר והאיכויות המשניות אינן נוגעות במהות של החומר. נשאלת השאלה מה מוביל להבחנה הזו והאם איננה שרירותית (בסופו של דבר שניהם כמותיים בחומר עצמו).

גם לגבי איכויות ראשוניות יש לנו טעויות: אנחנו יכולים לטעות לגבי הצורה למשל. לא תמיד ניתן לומר שיש דמיון ויחס ישר בין המושגים של האיכויות הראשוניות לאיכויות עצמן.

מסיבות אלו נראה שקשה לקבל את תפיסתו של לוק ועלינו להיות מוגבלים מבחינת המסקנות שאנחנו מסיקים. לכאורה יכולה להיות גישה אמפריציסטית שתהווה איזהשהו יסוד לגישה הנכונה לגבי יסוד המדע, אבל אנחנו רואים שישנו מתח בין אחת מעמדות היסוד הראשוניות של המדע החדש לבין נקודת המבט האמפריציסטית. האבחנה בין איכויות ראשוניות ומשניות חשובה (ומשמשת רבים במדע החדש: גלילאו, בויל, דקארט…) אבל קשה ליישב אותה במקביל לאמפריציזם.

אחת ההצדקות האפשריות להקטין את הסתירה היא להבחין בין מושגים שאנחנו תופסים עם מספר חושים (כגון צורה שמתקבלת גם ממישוש ומראיה) ואז נגדירם כאיכות ראשונית לבין מושגים שמקורם מחוש אחד בלבד (ואז מדובר באיכות משנית).