המנהל הציבורי במדינות אוטוריטריות, טוטליטריות ודמוקרטיות חדשות
מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים
המנהל הציבורי במדינה אוטוריטארית הרשות המבצעת היא בלתי מוגבלת אבל היא לא יכולה לפעול בלי בירוקרטיה. בטחון הפנים, שירותים חשאיים, צבא הם הדברים ההכרחיים לשליט. לא ניתן לנהל מדינה בצורה לא-נורמטיבית. אין מדיניות שהיא רק יעילה ומוצלחת. לכל מדיניות יש השלכות נורמטיביות וערכיות. כשעושים רפורמות מסוימות בשירותי רווחה יש כאן גם אמירה אידיאולוגית, למשל של טבע האדם. בכל מדיניות יש הנחה מסוימת על טבע האדם שממנה נגזרת תפיסה נורמטיבית שלמה. היו מקרים בהיסטוריה שמשטרים ששמו דגש על ניהול בירוקרטי דווקא הצליחו כמו טוויאן. רוב המשטרים הבירוקראטיים בעולם הם פחות יעילים. המגזר הציבורי במדינות אוטוריטאריות נועד להרגיע מעמדות מסוימים ולתת להם משרות. בעיה נוספת עם מדינות מסוג אלו, היא שהם אינם מוכנים ללכת כ"כ מהר. השלטון האוטוריטארי בטוויאן והמנהל דרש יותר חופש ופחות ריכוזיות.
המנהל הציבורי במדינות טוטאליטאריות קומוניסטיות המצב מורכב יותר- הכל היה שייך למדינה. כולם עובדי מדינה כדי לשלוט בהכל. לצמרת המשרות המרכזיות מונו אנשים שהיו נאמנים למפלגה ע"מ שלא לאבד שליטה. צריך מומחים כדי לנהל מנהל מוצלח אבל היתה דילמה בין מומחים לבין "אדומים", נאמני המשטר.
הבירוקרטיה בדמוקרטיות חדשות– כמו בכל זרועות השלטון נוצרת כאן בעיה. יש מנהל עם הרגלים מסוימים והוא לא רגיל שאנשים נבחרים אומרים לו מה לעשות. צריך לנסות לבנות בירוקרטיה בנוסח הובריאני, שיודעת שתפקידה לבצע את מעשי הדרג הנבחר, בירוקרטיה לפי כישורים ולא לפי נטיות פוליטיות.
