ועדות פרלמנטריות
מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים
האפקטיביות של הפרלמנט נמדדת בועדות:
העבודה המעשית של הפרלמנט שיכולה להשפיע על תפקוד הממשלה נעשית בועדות. ועדות חלשות קיימות בפרלמנט הבריטי. בארה"ב יש ועדות חזקות יחסית. הועדות זה המקום שבו אפשר לדון לא בצורה סמלית כמו שזה נעשה במליאה. בועדות ניתן לבדוק את התקציב, לזמן אנשים, להבין מדיניות, לחקור נושאים. בארה"ב הועדות חזקות יחסית בין היתר משום שיש שם תמיכה לוגיסטית ותמיכה תוכנית אדירה לכל חבר פרלמנט. לכל ועדה יש צוותים אדירים שמספקים מידע וחומר רלוונטי. כלומר יש תשתית מאוד גדולה של מידע. כמו כן, החולשה של המפלגות נותנת לועדות חשיבות. כאשר המפלגות חזקות יש לחץ לפעול לפי קו מפלגתי אך זה לא קורה בארה"ב. עם זאת, גם בתוך משטרים פרלמנטרים עם מפלגות חזקות יש מדינות עם ועדות חזקות יותר וחלשות יותר. בישראל הועדות חלשות, בגרמניה הועדות חזקות למרות המשמעת המפלגתית הגבוהה.
ממה נובע כוחן של הועדות?
- על מנת שלוועדה תהיה יכולת היא צריכה להבין מה היא עושה. צריך חברים שיתמחו בנושא של הועדה. זה יכול לקרות אם חברי כנסת יהיו חברים באותן ועדות למשך תקופה ארוכה. בישראל יש תחלופה גדולה בין חברי הועדות (כ-40%). זה מונע התמחות בנושא של הועדה.
- גם הגודל של הועדות הוא חשוב. ועדות גדולות מדי הופכות להיות מליאה, שבה אנשים נואמים ולא מקום שבו אנשים דנים.
- חשוב גם מערך של תמיכות. צריך לבנות מערך תמיכה רציני ולמנוע מחברי כנסת להשתמש בו לצרכים אחרים מלבד עזרה פרלמנטארית.
- ארגון הועדות סביב נושאים מסוימים. אחת האופציות זה שלכל משרד ממשלתי תהיה ועדה מתאימה. חשוב שלא תהיה פריסה של נושאים כי אחרת אין התמחות בנושאים.
