כיום יש שאריות של עידן לא דמוקרטי במשטרים רבים, כמו שיטת האלקטורים בארה"ב ובית הלורדים באנגליה.
הדמוקרטיה החדשה מתאפיינת בהעברת שלטון מוסדרת דרך בחירות. לא ברור שהדמוקרטיות החדשות הפכו להיות דומות לדמוקרטיות הותיקות, הן יכולות להפוך לסמי-דמוקרטיות ואוטוריטאריות. המורשת האוטוריטארית היא ברמה של תרבות פוליטית, ערכים בעייתים של האוכלוסיה ומוסדות חלשים מדינות במזרח אירופה היה צריך לבנות תשתית מוסדית חדשה, מפלגות פוליטיות, מוסדות פוליטיים וזה בחברה שבה אנשים מגלים רמות גבוהות של ציניות כלפי השלטון. השחיתות לא נפסקת עם המעבר לדמוקרטיה. האי-לגליזם, אימוץ שלטון החוק לא יכול להתקבל ביום אחד. אנשים שחיו בשלטון מושחת לא יכולים להפוך לאזרחים שומרי חוק ביום אחד. בשנים הראשונות של המעבר בד"כ יש ירידה גדולה מבחינת התוצר, התמוטטות מקומות עבודה שהוחזקו על בסיס סבסוד של המדינה.
אחד הקשרים החזקים הוא הקשר בין רמת הכנסה של מדינה לבין הדמוקרטיה. הדמוקרטיות הן עשירות. לא ברור אם היא עשירה בגלל שהיא דמוקרטית או להיפך. המדינות הדמוקרטיות החדשות נתקלות בקשיים משום שקל יותר לנהל דמוקרטיה במדינה עם רמה מסוימת של הכנסה.
כיום ניתן לומר שהדמוקרטיה היא המשחק היחיד הקיים למעט פונדמנטליזם שאינה תורה אוניברסלית מטבעה. כבר אין לארה"ב את המוטיבציה לעזור לדיקטטורות ימניות מחשש לקומוניזם. על מנת לקבל סיוע מארה"ב צריכות לעמוד בסטנדרטים מינימליים. במבט מפוקח ניתן לומר שחלק מהדמוקרטיה התבססו כחיקוי עלוב של מה שנקרא דמוקרטיה. או שיש להם פגמים קטנים או שהם יהיו סמי-דמוקרטיות. בצ'ילה יש נסיון אמיתי לבסס דמוקרטיה וזו מדינה עם מסורת דמוקרטית יחסית חדשה. פינושה ב-89 הסכים לעזוב את השלטון- הוא עשה משאל עם ולא ניצח בו. השינוי בצ'ילה היה מוסדר בין האופוזיציה שכללה את המרכז, הנוצרים-דמוקרטיים והשמאל, הסוציאל-דמוקרטיים. פינושה עשה צעדים לשימור המורשת החברתית כלכלית שלו ולהבטיח לימין הפוליטי שאיתו הוא הזדהה כוח וטו בעתיד להחלטות הממשלה הנבחרת. הוא עשה זאת ע"י כל מיני שינויים לחוקה שאומצה ב-1980 במשאל עם תחת השלטון האוטוריטארי שלו. פינושה שהיה דיקטטור בהרבה מובנים, החליש את מוסדת הנשיאות לפני שהוא עזב וזאת משום שהוא ידע שיש רוב לאופוזיציה. יש פחות זכאות לנשיא להכריז על מצב חירום, פחות כוח מול בית הנבחרים, הוא נהיה מודאג פתאום מאיזונים ובלמים. הוא מינה אנשים לבית הנבחרים והוא מצא דרך שיהיה ייצוג לצבא בסנאט. ארבעת ראשי הזרועות המרכזיים יושבים בסנאט. הוא גם דאג ששופטים רבים בביהמ"ש העליון יפרשו ומינה במקומם שופטים צעירים. הוא מינה מאנשיו למנהל הציבורי לעמדות מפתח. הצבא קיבל הגדרה חוקתית כשומר החוקה, זה פותח פתח לאוטונומיה של הצבא. הוא נתן לחקיקה הזאת הגנה ע"י צורך ברוב מסוים בשני בתי הנבחרים.
