סמי-דמוקרטיה:
סמי דמוקרטיה היא צורה של משטר דמוקרטי למחצה שמערבבת מרכיבים אוטוריטאריים ודמוקרטיים, משטר שיש בו כיסים אוטוריטאריים בנוסף למנגנונים דמוקרטיים. סמי-דמוקרטיות היו גם לפני התקופה הנוכחית אלא שהם התרבו משום שהדמוקרטיה היא ברירת המחדל. מדינות הופכות להיות סמי-דמוקרטיות משום שהן מערבבות מרכיבים דמוקרטיים ואוטוריטאריים. כל דמוקרטיה חדשה יכולה להפוך לדמוקרטיה מבוססת או לסמי-דמוקרטיה. סמי-דמוקרטיה שכזו נקראת גם דמוקרטיה אלקטוראלית או דמוקרטיה לא ליברלית. במסגרת של סמי דמוקרטיה יש תחרות בין מפלגה למנהיג אך ברגע שהם נבחרים הם קובעים את כללי המשחק בדרך שזה נותן להם יתרון ברור ע"י מניעת סמכויות מהקשות המחוקקת, הגבלת חופש העיתונות. המנהיג אומנם נבחר בבחירות אך הוא לא מוגבל מספיק והוא לא מאפשר תחרות אמיתית על המשרה שלו. דוגמא לסמי דמוקרטיה- רוסיה בעידן של פוטין. סוג נוסף של סמי-דמוקרטיה הוא דמוקרטיה מודרכת / מזויפת– יש בחירות אפילו חופשיות, אך למנהיגים הנבחרים אין עוצמה מול אנשים שלא נבחרו, כמו גנרלים.
יש עליה במספר הדמוקרטיות בעולם אך יש ירידה באיכות, כלומר עליה במספר הסמי-דמוקרטיות. לא מדובר בכל המדינות בקיומה של דמוקרטיה ליברלית. ניתן לראות בזה שלב של מעבר. הפסימיסטים יגידו שהסמי-דמוקרטיה יכולה להתבסס בצורתה הנוכחית משום שהיא מתאימה לחברות עניות עם פערים חברתיים גדולים, משום שזה פשרה בין ארגונים בינ"ל לאליטה המקומית. יש כיום לחצים גדולים יותר והימנעות מתמיכה בשלטונות אוטוריטאריים כדי לבלום את הקומוניזם. הדגש העיקרי של הממשל האמריקאי הוא הפצת הדמוקרטיה בעולם אך במערכת הבינ"ל כללי החזון העולמי של חופש לא תמיד בראש.
יש הטוענים להקמת דמוקרטיות בסגנון מקומי וזה נופל על אוזניים קשובות של אנשים מערביים עם הבנות תרבותיות. הדרך האסיאנית היא שונה מאוד מדמוקרטיה ליברלית שמעמידה את הפרט מעל הכלל ואסור שתהיה לה מידה גדולה מדי של סמכות לשפוט אזרחים.
