הגוש המזרחי
ב1946 בעיירה בשם פולנטאון מיזורי בארה"ב נאם צ'רצ'יל את נאום מסך הברזל בו טען שבניגוד לציפייה לא הגענו למנוחה ולנחלה כי איום חדש מתחיל לרחף על העולם הנאור והדמוקרטי – הגוש הקומוניסטי. ברה"מ הייתה מנותקת מן ההוויה המערבית בכללה, לא הייתה שותפה בארגונים בינ"ל ובמהלך מלחמת העולם היחסים היו שיתופיים. סטלין נקרא אז "הדוד ג'ו" אך בזה לא תמו המאבקים שכן המאבק העומד על הפרק הוא בין מערב ליברלי לגוש הקומוניסטי מזרחי.
המושג טוטאליטריות בראשית דרכו היה מזוהה בעיקר עם הפשיסטים והנאצים אך בנקודה מסוימת נקשר גם למשטרים הקומוניסטים. ההנחה הייתה שמשטרים קומוניסטים הם טוטליטריים, כלומר, שחזות הכול מתגלמת בתוכם- מדינה אחת, אמת אחת.
6 מאפייני הטוטליטריות עפ"י פרידריך ובג'יג'נסקי:
1. אידיאולוגיה אחת משותפת
2. ארגון פוליטי אחד שהוא המייצג הרשמי היחיד לאידיאולוגיה
3. לארגון הפוליטי הזה יש שליטה מלאה על התקשורת
4. מונופול על המשק
5. מונופול על הנשק
6.טרור פיזי ופסיכולוגי- מושגים שקיבלו ביטוי בעיקר במשטרות החשאיות
תקופה מאד ארוכה ההנחה הייתה שטוטליטריות מאד יעילה אך על חשבון ערכים כגון חופש וליברליות. פרידריך פון היאק, בחור גרמני שעבר מבריטניה לארה"ב ופרסם ספר בשם "הדרך לשיעבוד" מעלה את הטענה שנחשבה אז ללא נכונה, שבמשטר קומוניסטי יש כשלים בסיסיים שלא מאפשרים לו לתפקד באופן יעיל. התזה הבסיסית שלו היא שהאופן היחיד שחברה יכולה לתפקד בצורה יעילה הוא כאשר שתי אידיאולוגיות מזינות זו את זו- דמוקרטיה ושוק חופשי.
מבנה הגוש המזרחי:
1. מעגל ראשון- רוסיה עצמה
2. מעגל שני- המדינות המסופחות לרוסיה וביניהן- בלרוס, אוקראינה, אסטוניה, ארמניה וכו'…
3. מעגל שלישי- המקומות שאליהם הגיע הצבא האדום במלחמת העולם השנייה- פולין, גרמניה המזרחית, מדינות הבלקאן (רומניה, יגוסלביה), בולגריה, צ'כוסלובקיה.
4. מעגל רביעי- מדינותקומוניסטיות שלא היו פרו סובייטיות- סין, ויאטנם…
ההשתלטות הקומוניסטית במזרח אירופה היא פונקציה של השתלטות הצבא האדום במזרח אירופה בסוף מלחמת העולם השנייה. כשהשתלטות הצבא האדום על אירופה היא במסגרת עולם חדש והרוסים רוצים להקנות לשליטתם במדינות אירופה מאפיין דמוקרטי. הם מקיימים במדינות אירופה בחירות דמוקרטיות אך תחת איום כבד מצד הצבא האדום. המפלגה הקומוניסטית נתפסת כטובה כאשר היא משחררת את מדינות מזרח אירופה מהנאצים ועל כן נבחרה ועולה לשלטון בבחירות שנראו סבירות והוגנות.
נראה היה שהאימפריה הסובייטית קמה והתחזקה אך ב1953 סטלין מת ומותו היה לשמש העמים ולווה בשערורייה. הוא היה חולה אך הרופאים חששו לטפל בו שכן שנים לפני כן הואשמו ברשלנות בטיפול בחברי המפלגה הקומוניסטית. ברוסיה עלתה הנהגה קולקטיביסטית במקום סטלין והיא כללה: ראש ממשלה- מלניקוב
ראש מנגנוני הביטחון- ברייה
מזכיר המפלגה- ניקולה קורשוב שהיה אוקראיני ולא רוסי.
לקורשוב הייתה מערכת יחסים טובה עם מולוטוב, מפקד הצבא ולכן היה בולט בין השלושה. הפעולה הראשונה שעושה קורשוב היא לפתוח בהליכים משפטיים נגד ברייה באשמת ריגול והוצאתו להורג. בלשב זה מתחיל קורשוב בפעילות דה סטלניזציה, כלומר, מתחיל לעשות דברים שמגדירים אותם כחזרה ליסודות הקומוניזם של לנין:
- חנינה למליוני אסירים פוליטיים בלב סיביר
- אפשרות תהליך דה פרטיריאציה- חזרה הביתה- במהלך מלחמת העולם הרוסים ביצעו טרנספר של אוכלוסיות שלמות ופיזרו אותם בכדי לא ליצור קינים של התנגדות לרוסיה ברוסיה עצמה, כעת איפשר להם קורשוב לחזור לביתם.
- יער קטין- יער בו נמצאו גוויות של מעל 40 קצינים פולנים מתים שהוצאו להורג. הרוסים טענו שהנאצים הוציאו אותם להורג אך הנאצים טענו שזה לא קרה מעולם. מסתבר שהקצינים הוצאו להורג ע"י הצבא האדום בשל חשש להתנגדות לסובייטים באוקראינה- הקשר האתני בין פולין לאוקראינה הוביל לרצח.
- שינויים בדפוסי הייצור- מותר לאנשים להחזיק בביתם מקרר למשל
- מאפשר לכל המדינות ברוסיה להקים ממשלות יחסית עצמאיות
- רפורמות ביחסי החוץ- קורשוב יוצא למסעות וכורת אמנות שונות עם מדינות המערב. כך למשל ברית ורשה= ברית צבאית כמשקל נגד לברית נאט"ו.
- אלו גם השנים בהם עושה רוסיה צעדים אינטנסיבים בנוגע להגעה לחלל, חימוש גרעיני…
