מדיניות ציבורית ובירוקרטיה:
מה ניתן לומר על הקשר בין בירוקרטיה וקביעת מדיניות ציבורית?
בראשיתן, הבירוקראטיות הוקמו כמנגנונים במונארכיות ע"י המלכים ונועדו לבצע את מדיניות המלך.
עם קומן של המדינות המודרניות הפוסט אבסולוטיות חלו תמורות באופי הבירוקרטיה.
הפעולה השלטונית אל מול האזרחים צריכה פתאום להיות חוקית ושוויונית- זהו עיקרון חשוב בבניית הבירוקרטיה המודרנית. השיטה- לשים את היכולות/הכוח של השלטון תחת חוקים וכללים והופכים אותו לפועל לטובת הציבור ולא באופן שרירותי.
המבנה של הבירוקרטיות- היררכיה- על מנת לקיים פיקוח.
הבירוקרטיה מבוססת על "חלוקת העבודה" וכך נוצרת תופעה ה"פקידות"- ככל שחלוקת העבודה יותר חזקה נדרשים מנגנוני תיאום יותר אפקטיביים.
ארגונים אלה, תפקידם לבצע את מדיניות השלטון. כדי שההחלטות של המוסד יהיו חוקיות ושוויוניות לא מספיקים חוקים וכללים, צריך לבסס אותו על מקצועיות. חלק גדול מן הפקידות נדרש להשכלה והתמקצעות.
נדבך נוסף- יש לשמור על התקינות של התשתית הפיננסית של פעולות השלטון- לפעול במסגרת התקציב ומשיקולים נכונים מבחינה כלכלית.
אחד התפקידים המובהקים של הבירוקרטיה החדשה- לשים גבול לפוליטיקה בקבלת ההחלטות.
השר הממונה ע"י הממשלה הנבחרת יכול למנות מספר מועט של תפקידי אמון בתוך המשרד. (של שאר התפקידים אמורים להיות מינויים מקצועיים)
מעניין להשוות את הבירוקרטיה הממשלתית עם ארגונים עסקיים- כך ניתן להבליט מספר תכונות:
ארגונים עסקיים- יש להם מבחן שוק לתפוקות- משתמשים במדד עליה/ירידה במכירות כאמצעי לבחינת תפקוד ראוי ויעיל בארגון.
קריטריון הרווחים הוא זה שמאפשר לחברה להתייעל.
לעומת זאת- כיצד ניתן למדוד תפוקה של משרד ממשלתי וקשה לייחס לו הצלחות וכישלונות.
הגדרה של תפוקה בארגונים אלה היא מעורפלת יותר.
ולכן- הצמיחה הארגונית לא מרוסנת באפקטיביות כמו במוסדות עסקיים.
מטרות של מדיניות משרד ממשלתי אחד סותרות לעיתים קרובות את מטרות המשרד השני.
תוכניות של משרדים ממשלתיים תלויות ברצון המתמיד שלהם לגדול.אינטרסים של ארגונים בירוקרטים הופכים למרכיב כבד בקביעת מדיניות. (ולא רק בהוצאתה לפועל). ללא פיקוח ציבורי/ עיתונאי/ אזרחי הבירוקרטיה מסתאבת.
ישנם שני סוגים של "דליפה"/ סטייה ממטרות הבירוקרטיה:
- עמלות על שירותים שונים שניתנים לאזרח.
- שירותים שונים שניתנים ממניעים פוליטיים. כוונות לא טהורות.
