סיכום מאמר מהי תקשורת- כספי
הכול תקשורת- מהם המאפיינים של תהליך התקשורת?
א. דרך– הידע ורעיונותיו של אחד יעברו לאחר בדרך כלשהיא, למשל ע"י מאמר.
ב. הכנה– סוג של הכנה לאותו מעבר תקשורתי,למשל אני בחרתי ללמוד תקשורת ותכננתי זאת וכותב המאמר תכננן לכתוב מאמר בנושא שיקרא ע"י רבים ובעיקר סטודנטים לתקשורת.
ג. בסיס ומניע- המאפיין החשוב ביותר– התקשורת בייננו היא הדדית והתקיימת כי שנינו מעוניינים בכך, אני מעוניין לקרוא והוא רוצה שאקרא ולשם כך כתב מאמר.- זהו הבסיס והמניע לתקשורת.
ד. שפה משותפת- ע"מ שהתקשורת תהיה מועילה צריך שפה משותפת במקרה זה עברית, אם היה כותב בשפה שאינה מובנת לי לא הייתי קוראת ולא הייתה תקשורת בייננו.
ה. אמצעי תקשורת– למשל מאמר. ע"מ שנוכל לקיים תקשורת צריך אמצעי תקשורת ולמרות שהמאמר נכתב בעבר עדיין ישנה תקשורת בייננו.
ו. תכלית- צריך שתהיה תכלית בתקשורת, בשבילי זה ע"מ להרחיב את אופקיי והשכלתי ולכותב זה ע"מ לחלוק מהידע שלו בתקשורת עם סטודנטים ו/או אנשים שמעוניינים.
גם ההוראה והלימוד הם תקשורת טיפוסית, לכאורה אך התקשורת היא יותר מורכבת והשאלה היא אך ניתן להבדיל ולמיין לסוגים סוגי פעילות שונות שחל תקשורת , האם הם סוג של תקשורת בכלל? התקשורת הינה תופעה מורכבת, המקיפה תחומי חיים רבים ושונים.
בניסיון מחבר המאמר להבדיל בין סוגי תקשורת נמצאו 15 הגדרות שונות בעלות היבט והגדרה שונה של התופעה.
להלן מספר הגדרות:
¨ הגדרות המתמקדות במערכת סמלים וסימנים- השפה המשותפת חיונית לקיום התקשורת (למשל תמרורים, הבעות פנים, שפה).
¨ הגדרות המדגישות אינטראקציה חברתית בין המתקשרים.
¨ הגדרות העוסקות בערוצי תקשורת, אמצעיים מאפשרים תקשורת (למשל המאמר הזה).
¨ הגדרות שבהן התקשורת היא מקור של כוח – השפעה על הזולת.
¨ הגדרות המתרכזות בקליטה ,פענוח והבנת מסרים.
ע"פ כל אלו קשה בכלל להגיע להגדרה ממצא של התקשורת שכן זהו ענף רחב מאוד.
מודלים של תקשורת:
ישנם תפיסות שונות ומנוגדות באשר למהות תופעת התקשורת.
מודלים תהליכיים– אשר מעוניינים בעיקר בתהליך החברתי של שיגור מסרים וקליטתם.
מודלים סמיוטיים– בודקים את תוכנו של המסר ופענוחו ע"י הנמען.
מודלים לינאריים:
מודל לאסוול– תאור פעולת התקשורת באמצעות תשובות על השאלות :
מי, אמור מה, באיזה ערוץ, למי, באיזו השפעה?
מודל זה מאפיין תקשורת בחמישה מרכיבים:
¨ מוען- יוזם הפעולה או המקור שלה (אדם יחיד או קבוצה, חבר שמשוחח או חבורת שחקני תיאטרון).
¨ מסר- הדברים שאנו רוצים להעביר ( נאום, תוכן מכתב).
¨ אמצעי או ערוץ– אמצעי התקשורת (דיבור,כתב).
¨ נמען- למי אנו מייעדים את פעולת התקשורת שלנו (קורא המאמר, מאזיני רדיו).
¨ השפעה- השינוי עקב פעולת התקשורת (רכישת מוצר עקב פרסומת, התרגשות).
עם הזמן ניסו חוקרים לשפץ ולהוסיף דברים שנלמדו למודל זה של לאסוול ע"מ להשלימו:
גרסת בראדוק למודל לאסוול- גרסה זו מביאה בחשבון מסר שכן מסר אחד שנרצה להעביר יקבל משמעויות שונות בנסיבות שונות. המשמעות האמיתית משתנה לפי הנסיבות.
למרות השלמת בראדוק מודל לאסוול המשיך כרגיל ללא ההוספה שכן המודל המקורי מונה רק מרכיבים חיוניים לתהליך התקשורת אך עדיין מאפשר דמיון לתכלית שונה בנסיבות שונות.
מודל שאנון וויבר– המודל הנ"ל מונע בתהליך התקשורת בארבעה מרכיבים עיקריים ובמרכיב נוסף שעלול לשבש ולחסום את התהליך כולו. ההבדל העיקרי בן מודל זה לשל לאסוול הוא ע"י הבחנת יצירת תהליך המסר, מחשבה, רעיון המסר שבראש המוען ואת הרעיון הנ"ל צריך לתרגם ולהעביר למשל ע"י מילים. לעומתו הנמען צריך לקלוט את המסר ולפענח אותו כלומר להבין את המסר עצמו, ישנו צורך בקוד כלשהו.
כמו כן יש את מרכיב ה"רעש" בתקשורת- כלומר יכול להיות ויש לעיתים קרובות פער בין המסר לבין מה שקולט הנמען של המסר. רעש הוא כל גורם שיכול לשבש העברה תקינה של המסר למשל טעות כתיב במאמר או קו טלפון משובש.
מה שגורם לפער אינו קושי של הקולט לקלוט בהכרח אלא הפרעות בערוץ התקשורת שמשבשים את המסר.
ביקורת על המודלים הלינאריים:
1) מודלים אלו מתארים את התקשורת כתהליך חד סטרי בעוד שזהו לא המצב ישנו גורם חשוב שיכול להשפיע והוא המשוב של הנמען וזו נקודת התורפה של המודלים האלו שכן המשוב שקיים במידה מסוימת בכל תהליך תקשורת יכול לשנות ולהשפיע על התהליך כולו למשל בשיחה בין חברים התחשבות בנמען ובמשוב שלו יכולים לשנות את מסרי המוען לגמרי ועל כן המשוב הוא מרכיב מהותי.
2) לאסוול במודל שלו הניח שליוזם התקשורת יש כוונת השפעה כלשהי למשל פוליטית או אחרת וזאת הסיק על רקע ניסיונו של היטלר להעביר מסרים נאצים ע"י התקשורת אך מובן כי לא כל תקשורת היא יזומה ומכוונת וכמובן שלא לכל תקשורת כוונת זדון. כלומר לא תמיד יש כוונת השפעה שזוהי אחד ממאפייני המודל ע"פ לאסוול.
מודלים מעגליים:
מודל דה-פלר–המודל הנ"ל בא לשנות את המחשבה ע"פ מודל לאסוול שהתקשורת היא
תהליך חד סטרי ואומר כי ישנו מעגל שבו המוען הופך לנמען והנמען למוען, היוזמה באה
מהמוען כי המסרים של הנמענים נחשבים כמשוב.
כמו כן מוסיף כי ה"רעש" שנחשב כרעש בערוץ התקשורת שמפריע להעברת המסר
וקליטתו משתכלל שכן הרעש יכול להתבטא גם במוען שנתקל בהפרעה בזמן העברת המסר
והנמען שיכול להיתקל בהסחת דעת שתפריע לו לקלוט את המסר כולו.
מודל אוסגוד ושארם– מודל זה מדגיש את פעולות הפענוח והקידוד של המשתתפים במעמד
תקשורת. ע"פ המודל שני הצדדים ממלאים אותו תפקיד לסירוגין, המוען נמען והנמען מוען.
המצב הנ"ל קורה בגלל קידוד המסרים של האחר למשל כאשר אחד מרים גבות
לדברי האחר או מפהק.לפענוח המסרים יש משקל מרכזי יותר מאשר ערוץ העברתם או
השפעתם ויכול לשנות את תפקידי המשתתפים.
ע"פ תפיסה זו, הנמען קולט סימנים ולאחר שהוא מפענח אותם הוא מעניק להם משמעות
ועונה בהתאם.
זיהוי האותיות והמילים הוא רק תנאי מוקדם להבנת השיר ותחושת החיבוק אינה זהה לפירוש משמעותו, ולא רק בגלל הרעש שהוא גורם חיצוני.
ראה גם:
