אי-שוויון בחלוקת הכנסות
- . אי-שוויון והתפקוד הכלכלי של המשק: למה אי-שוויון חשוב מבחינה כלכלית?
- השפעה דרך תמריצים: ראשית, מבחינת השפעת אי-שוויון דרך תמריצים. כלומר, אם השכר תמיד היה שווה, הייתה פגיעה בתמריצים לעובדים. דהיינו שכר לא שווה מעודד לקיחת סיכונים והצטיינות. למשל בחינוך – אנשים משקיעים בשנות חינוך (ומפסידים שנת עבודה על זה) ולומדים יותר כדי לקבל שכר גבוה יותר בעתיד. המסקנה היא שנחוצה רמה מסוימת של אי-שוויון בין רמות לימודים שונות, כי אחרת לא היה לאנשים תמריץ ללמוד, להתפתח, ולתרום יותר למשק. אם כך, תמריצים לרכוש הון אנושי הם הפרשי שכר.
- השפעת הנגישות לחינוך: לימודים הם כמו פרויקט השקעה – משקיעים כמה שנים בלימודים, ורואים את הפירות מאוחר יותר (ובעצם זה מתחיל כבר מרמת הגן). אבל שוק ההון לא מממן באופן מוצלח פרויקטים כאלו (הוא לא משוכלל בתחום הזה). כי אם אדם רוצה להשקיע בחינוך של הילדים שלו, הם יחזירו את ההשקעה ולא הוא בעצם. כלומר, מדובר בשוק בין-דורי, לטווח מאוד ארוך. כתוצאה, הנגישות לחינוך הרבה יותר גבוהה עבור אנשים עשירים יותר, שלא חייבים ללוות אלא יש להם מספיק רכוש כדי לממן לימודים. בעצם, כדאיות ההשקעה בחינוך תלויה גם בשער הריבית. כלומר, התפלגות ההכנסה והאי-שוויון משפיעה על הלימודים גם בכיוון ההפוך – יש נגישות גבוהה יותר לבעלי רכוש, וככל שיש אי-שוויון גדול יותר והרכוש מרוכז בידי קב' קטנה יותר של אנשים – תתאפשר פחות השקעה בהון אנושי.
- כלומר – 2 השפעות מנוגדות.
- בשנות ה-90 נעשו מחקרים אמפיריים על צמיחה כלכלית, ע"י לקיחת שיעור הצמיחה בכל מדינה והרצתו כנגד משתנים שונים, בניסיון לראות מה מסביר צמיחה יותר טוב. כלומר, המשתנה המוסבר הוא שיעור הצמיחה (על פני שנים רבות), והמשתנים המסבירים הם תוצר לנפש בתקופה הראשונה, השכלה, גודל הממשלה, יציבות פוליטית ועוד מאות משתנים נוספים. ב-94' החלו להוסיף משתנה מסביר נוסף – מדד ג'יני. עבודות אלו הראו באופן מובהק כי לאי-שוויון לפי מדד ג'יני יש השפעה שלילית על הצמיחה. כלומר – השפעת הנגישות לחינוך גוברת על השפעת אי-שוויון על תמריצים.
- הדרך לחינוך סגורה בפני הציבור העני, שהוא רוב הציבור. זה מתקשר לחינוך הציבורי בתקופה האחרונה. עד המהפכה התעשייתית – כ"א הלך ללמוד את המקצועות שרצו אצלו במשפחה. אחרי המהפכה יש ניידות גבוהה יותר בין העבודות, וצריך כלים כדי להתאים את העובדים לטכנולוגיות המשתנות. מדובר בכלים כמו קרוא וכתוב, חשבון ועוד. כך הכל מצריך יותר השכלה, אך הפועלים לא הולכים לבי"ס. הממשלות מבינות שיש כאן כשל שוק, ולכן משקיעות בחינוך ציבורי במקום הפרטים עצמם. כך צומח החינוך הציבורי, שממומן משמעותית ע"י המדינה. כיום – במדינות המפותחות, אחוז ההוצאות על חינוך שהן ציבוריות הוא סביבות 70%-80%. קיומו של חינוך ציבורי אמור להחליש משמעותית את השפעת אי-שוויון על נגישות לחינוך. כך קרה, אך האפקט לא נעלם לגמרי. זאת משום שיש פערים בין בי"ס. בארה"ב תקציבי החינוך הם עירוניים, כך שיישובים עשירים יותר יקבלו חינוך טוב יותר. בארץ יש למשל חינוך "אפור", שגורר יותר מימון ציבורי אליו מאשר לבי"ס אחרים. אם כך, במדינות בהן יש חינוך ציבורי מפותח השפעת הנגישות יורדת משמעותית אך לא נעלמת, ובמדינות עניות ללא חינוך ציבורי ההשפעה נשארת.
- כלכלן בשם בארו הראה את השפעת אי-שוויון על הצמיחה במדינות עניות בהשוואה לעשירות. במדינות עשירות לאי-שוויון לא הייתה השפעה ניכרת – כך ששתי ההשפעות על החינוך לא התקזזו. במדינות עניות לאי-שוויון כן הייתה השפעה שלילית ניכרת על הצמיחה – כך שהשפעת הנגישות עדיין הייתה המכרעת.
- איפה נופלת ישראל, האם היא עשירה או קרובה יותר למדינות הלא-מפותחות? מחד, ישראל היא בהחלט מפותחת, ומתאפיינת בחינוך ציבורי נרחב, כך שצפוי שהשפעות האי-שוויון יתקזזו. מאידך, יש בה פערים בין איזורים גיאוגרפיים.
- אי-שוויון ורווחה: עד כה דיברנו על אי-שוויון והתפקוד הכלכלי של המשק. ניתן גם לדון בקשר בין אי-שוויון והרווחה החברתית של כלל המשק. בסופו של דבר, לאנשים יש עמדה אישית לפיה הם רגישים לאי-שוויון או שלא אכפת להם כ"כ מפערים. העמדות הללו מתבטאות בסופו של דבר בקלפי. ניתן לנסות למדל את העמדות הללו בפונ' תועלת חברתיות שונות –דף מצורף-. כלומר, ניתן למדל את ההיגיון הכלכלי (באופן שטחי) שמאחורי הגישה הניאו-ליברלית והגישה הסוציאל-דמוקרטית. בסופו של דבר, השפעות האי-שוויון על רווחה חברתית כן גורמות לממשלות להתערב ולעשות שיפורים גם שאינם פרטו. יש לציין שחינוך הוא כן שיפור פרטו.
- אי-השוויון בהכנסה הכלכלית בישראל: תרשים 2 מראה זאת בנוגע לשנים 79'-04'. אנו רואים תהליך מתמיד של עלייה באי-שוויון. בהשוואה למדינות אחרות – שיעורי האי-שוויון גבוהים יותר בישראל.
- מהן הסיבות לגידול באי-השוויון בישראל:
- טכנולוגיה: גידול בטכנולוגיה משפר בעיקר את מצבם של עובדים בעלי השכלה, וכך מגדיל את פערי השכר בין עובדים בעלי השכלה וחסרי השכלה.
- גלובליזציה: בישראל מתבטאים תהליכי גלובליזציה בעיקר ביחס לסחר במוצרים – הסכם סחר עם השוק האירופי ב-75', עם ארה"ב ב-85', וב-92' – הסכם חשיפה לארצות שלישיות (חשיפה חד-צדדית של ישראל, כך שהיא שהורידה את המכסים מצידה). סה"כ יש בישראל מדיניות של הורדת מחסומי שכר, והיא מגדילה פערים. זאת משום שלישראל יש התמחות בהיי-טק (משנות ה-80 בערך), והגלובליזציה מחזקת את מי שיש לו יתרון בייצוא, ופוגעת במי שיש לו חסרון מול ייבוא. כך, עובדי היי-טק התחזקו, עובדים חסרי השכלה במפעלי טקסטיל נפגעו.
- ירידת כוחם של האיגודים המקצועיים: תעשיות חדשות נבנו מראש בלי דריסת רגל של האיגודים, וכן נעשו מהלכים פוליטיים להחלשת האיגודים.
- שחיקת החינוך הציבורי: יותר חינוך אפור, יותר כסף פרטי בחינוך, ירידה בתמיכה הציבורית.
- גל העלייה בשנות ה-90: העולים היו יחסית בעלי הון אנושי גבוה, אבל בהתאם לאפקט קוזנץ ההון האנושי שלהם נשחק, וידוע שעולים רבים לא מצליחים לעבוד בעבודות כפי שהיו להם בעבר (אלא מאבטחים, מנקים, קופאים). כך הייתה הצטרפות משמעותית לכוח העבודה בעל שכר נמוך יותר.
- תהליכי הפרטה
- השפעת הממשלה על אי-שוויון בהכנסה: 2 השפעות לממשלה:
- השפעה על ההכנסה הכלכלית – ע"י מדיניות שכר מסוימת בשירות הציבורי (לוודא!).
- השפעה על ההכנסה הפנויה – ע"י מיסוי וקצבאות (שבעקרון באים להקטין פערים).
- ניתן להסביר מדוע ממשלות לוקחות על עצמן את תפקיד המיסוי וחלוקת הכנסה מחדש – כמעין מענה לכשל שוק ב"ביטוח" הכנסה. זאת אם נניח סיטואציה תיאורטית כזו – לכל תינוק, שלא יודע איזו הכנסה יניב בעתיד, מציעים לעשות ביטוח, כך שיקבל הכנסה ממוצעת (ביטוח הוגן אקטוארית בהתאם להסתברויות). לפי השרטוט בדף (ובהנחת שנאת סיכון) – התועלת גבוהה יותר כשיש הכנסה ממוצעת לכולם, כלומר כשיש חלוקת הכנסה מחדש, כלומר כשהתינוק בוחר בביטוח. אבל – כשאנשים בוגרים דיים כדי להחליט אם הם היו רוצים ביטוח – הם כבר יודעים מה תהיה בערך הכנסתם (כי הם מודעים לכישוריהם), ואז יקנו את הביטוח רק החלשים (ADVERSE SELECTION), והביטוח יתמוטט. כלומר, הממשלה מבינה שלא נוצר שוק ביטוח להכנסה בשוק החופשי, ולכן נותנת ביטוח חלקי ע"י מיסוי וקצבאות ׁ(שהיא מחילה על כל מי שהיא רוצה). כלומר, תפקידה של מדינת הרווחה המודרנית הוא לספק ביטוח עבור המאורע שתהיה בעלי הכנסה נמוכה. בפועל ביטוח כזה לא יכול להתקיים כשלעצמו, אך בהנחה שהיינו רוצים זאת (אם לא היינו יודעים מה היו כישורינו) – הממשלה מספקת זאת.
- כשמשווים את אי-השוויון בהכנסה לפני מיסוי והעברות ואחרי – רואים שבישראל יש התערבות יחסית גבוהה, שמקטינה משמעותית את אי-השוויון אילולא היו מיסים והעברות.
- במאמר של מומי דהאן הוא בודק איך משתנים מקרו-כלכליים שונים (אינפלציה, שכר מינימום, תוצר ועוד) משפיעים על אי-השוויון. דהאן בדק איך התוצר משפיע על אי-השוויון. קוזנץ שיער שככל שהתל"נ גדל – בהתחלה האי-שוויון עולה, ואז יורד (גרף מצורף). דהאן בדק האם זה מתקיים בישראל – והתברר שכן. התברר גם שהשיא בעקומה (שיא האי-שוויון) היה בסביבות 1970.
ראה גם סיכום מאמר: אי שוויון חברתי בישראל \ אמיר בן-פורת
