הסכסוך הישראלי-ערבי
- 1. תועלת כלכלית: הוצאות הבטחון, שבמהותן הן נטל על הכלכלה, מגלמות גם תועלות מ-3 סוגים אפשריים. סוג א' – הון פיזי, סוג ב' – הון אנושי, סוג ג' – פריון (טכנולוגיה):
א) השקעה בתעשיות צבאיות המשמשות לייצוא (הון פיזי): ברגע שהתשתיות עצמן מוקמות – ניתן דרכן לייצר מוצרים ולייצאם מעבר לרכישתם ע"י תעשיות הבטחון. כך, המפעלים הצבאיים, בגלל ההוצאות הצבאיות, צריכים לעשות פחות השקעה. כלומר, חלק מההוצאה הבטחונית מהווה גם השקעה בתעשיות שונות ולכן אינה מהווה רק הוצאה פר-אקסלנס.
ב) הכשרת הון אנושי, במיוחד בענפי טכנולוגיה (הון אנושי): בארץ מכשירים הון אנושי לתקופת שירות קצרה יחסית, שאחריה הם יוצאים לשוק הפרטי עם ערך גבוה יותר.
ג) השפעות חיצוניות של מו"פ צבאי על מו"פ אזרחי (פריון-טכנולוגיה): ניתן להסב חלק מהמו"פ הצבאי ליישומים אזרחיים. זה נחשב להשפעה חיצונית, משום שהמו"פ הצבאי הקטין את עלויות המו"פ האזרחי.
- 5. ירידת הוצאות הבטחון אחרי 85':
- · זעירא ערך מחקר בנושא במסגרת בנק ישראל, יחד עם מישל סטרבצ'ינסקי. במחקר זה הם הגיעו למסקנה שהירידה המשמעותית בתקופה זו בהוצאות הממשלה נבעה בעיקר מהירידה בהוצאות הבטחון (אך גם מגורמים נוספים). במחקר נשאלה השאלה – מה אפשר להוריד את הוצאות הבטחון? הדבר נבדק ע"י הרצת רגרסיות על הוצאות הבטחון ומגוון משתנים אחרים. כך, ניסו לאתר מספר משתנים – כלכליים, פוליטיים, אסטרטגיים וכו', ולראות מה השפעתם על G וכיצד היו יכולים לאפשר להורידה.
- · במחקר, בלוח 2, נבדקים מספר משתנים. יש לציין כי הבעיה ברגרסיות כאלו היא שהן מניבות קורלציה, אך לא בהכרח קשר סיבתי ברור (2 המשתנים קשורים, אך לא ברור מה גרם למה). ראשית, השוואת הוצאות בטחון לאלו של מדינות יריבות לישראל. שנית, משתנה המחיר – אינדקס מחירים של מדד מחירי בטחון (שקובע הלמ"ס). מדד זה מושפע מגורמים שונים, והוא הוכנס למחקר בניסיון למצוא את הגמישות. שלישית, logUSA, שהוא log ההוצאות הקבועות של ארה"ב. בעוד הסיוע מארה"ב מקיים קורלציה עם הוצאות הבטחון שלנו, הוצאות הבטחון האמריקאיות ככלל הן משתנה אקסגוני. רצו לבדוק כאן מה הקשר בין הוצאות הבטחון האמריקאיות (הכוללות את הסיוע לישראל) לבין הוצאות הבטחון הישראליות. רביעית, מדד זמן, מגמת זמן.
- · הרגרסיות הללו אינן סטנדרטיות, אלא מסוג קו-אינטגרציה – היא אינה בודקת את הקשר המיידי בין המשתנים בנקודות זמן מסוימות, אלא הקורלציה הכללית שלהם לאורך זמן. מקדם הרגרסיה בין לוג הוצאות בטחון ערב לבין לוג הוצאות בטחון ישראל – הוא 1.22, והוא למעשה מהווה את הגמישות. כלומר, הגמישות גבוהה מיחידתית – אם ארצות ערב הגדילו את הוצאתן בדולר, אנו הגדלנו את הוצאתנו ביותר מדולר. הגמישות ביחס למחיר היא שלילית – המחיר עלה והוצאות הבטחון ירדו. הגמישות ביחס להוצאות ארה"ב גם היא הייתה שלילית, בערך (1-) (כשארה"ב מגדילה הוצאות אנו מורידים, בערך באותה פרופורציה). את הגמישות הזו לא קל להסביר. הסבר אפשרי אחד הוא שאם ארה"ב מגדילה הוצאות ומתחזקת, ישראל מרגישה בטוחה יותר ופחות צורך להוציא כספים על בטחון.
- · עם זאת, במחקר הגיעו למסקנה שהרגרסיה הזו לא מספיק טובה, ולאורך זמן לא היה מתאם טוב. אולי לכן הרגרסיה לא תפסה טוב את התהליכים לאורך זמן, בשל שינוי התנהגות בשלב מסוים בתקופה. בדקו את ההשפעה וההתנהגות של כל משתנה – עד 85' ואחרי 85'. ואז התקבלו מסקנות מעניינות. מבחינת הוצאות ערב והוצאות ישראל, עד 85' הייתה קורלציה חיובית, ומ-85' היה קשר שלילי מובהק (אך לא בהכרח מבחינה סיבתית). כנראה, שבשל הסכם השלום עם מצרים, התחלנו פחות להגיב לשינויים בהוצאות הבטחון של מדינות ערב, אלא לשינויים בגורמים אחרים. השינוי כאן נובע גם מתהליכים במדינות ערב – גידול בהוצאות הבטחון אצלן בשל התפתחויות צבאיות משלהן (מלחמות פנימיות וכו'). כך, כל צד התנתק יותר מהשני והלך למגמה אחרת. מבחינת משתנה המחיר – עד 85' השפעתו לא מובהקת, אך מ-85' ואילך השפעתו שלילית מובהקת. כלומר, הצבא נעשה חסכני יותר ומודע יותר לעלויות, התנהלותו הכלכלית השתנתה משמעותית. מבחינת הוצאות ארה"ב – גמישות הוצאות ישראל ביחס להוצאות ארה"ב הייתה 1- עד 85', אך אחרי כן התקיים דווקא קשר חיובי. הדבר לא בהכרח מצביע על סיבתיות, אולי רק היה מדובר בירידת הוצאות אצלנו לאחר הסכמי השלום, לצד ירידת הוצאות אצלם בשל היחלשות המלחמה הקרה.
- · בעמודה 4 בלוח זה מבצעים בדיקות דומות, אך לוקחת את כל המשתנים ביחס לתוצר (הוצאות ערב ביחס לתוצר שלהן, הוצאות ארה"ב ביחס לתוצר שלה, וכו'). מתקבל כאן חיזוק של התוצאות הקודמות. יש להתעלם כאן מהנתון לגבי המחיר – שאינו מובהק כאן. ראשית, מבחינת ארצות ערב – חיובית עד 85', ושלילית אח"כ. מ-85' שני משתנים אלו אינם מתואמים. שנית, הוצאות ארה"ב – השפעה שלילית עד 85', והשפעה חיובית אח"כ. שלישית, מ-85' מתחילה ירידה משמעותית של נתח הוצאות הבטחון מתוך התוצר, בעקבות תוכנית ייצוב המשק.
- · מסקנות: 3 גורמים שאפשרו את הורדת הוצאות הבטחון:
א) ראשית, ניתוק הקשר עם הוצאות צבאיות ערביות (בעיקר בשל הסכם השלום עם מצרים, שבלעדיה לא תיתכן קואליציה ערבית צבאית נגד ישראל). גורם זה תרם ל-32% מהירידה בהוצאות הבטחון – באומדן גס.
ב) שנית, בתקופה שאחרי 85' – ירידה בהוצאות הצבאיות של ארה"ב. לא ברור איך המתאם כאן עובד מבחינה סיבתית, אך יש מתאם. גורם זה תרם לכ-30% מהירידה בהוצאות הבטחון.
ג) שלישית, עליית המודעות למחיר (עליית גמישות ההוצאות). תרם לכ-38% מהירידה.
- 6. השפעות ראשונות של תהליך השלום:
- · ראינו שנדבך משמעותי בתהליך השלום היה הסכם השלום עם מצרים, וניתן להצביע על השפעות כלכליות משמעותיות בשל כך. ראשית, כמפורט לעיל, ניתוק הקשר עם הוצאות בטחון של מדינות ערב. שנית, הדבר תרם גם לעליית המודעות למחירן של הוצאות הבטחון, שכן תחושת האיום ירדה משמעותית בעקבות השלום עם מצרים, והדבר נתן לגיטימציה להתייעלות וחסכון. שלישית, השפעה שפחות נמדדה והיא יותר שולית, היא פתיחת תעלת סואץ למעבר אוניות.
- · נדבך נוסף הוא ההתקדמות המקרטעת מול הפלסטינים. להסכמי אוסלו היו מספר השפעות כלכליות. ראשית, הורדת החרם הערבי (פתיחת ישראל לסחר מול חברות שקודם לכן החרימו אותנו). שנית, השפעות שוליות יותר כמו יצירת קשרים עם מדינות כמו קטאר ומרוקו (השפעה זניחה למדי).
