נדון בשני היבטים:
פוסטמודרניזם – הרוח הזמן: התפוררות תחום המשמעות.
פוסטמודרניזם – ביקורת חברתית – דקונסטרוקציה.
הגדרה:
פוסטמודרניזם – התקופה הפוסטמודרנית היא תקופה של התפרקות המטא-נרטיבים (נרטיב-על). מאפיין התקופה לדעת מגדיר ההגדרה היא שמבנים גדולים של משמעות קרסו. "בעבר הדת נתנה משמעות לחייהם של אנשים. בעידן המודרני המדע נתן משמעות והאידיאולוגיות הגדולות. הדת ואחריה המדע והאידאולוגיות הגדולות. כשאלה קרסו במהלך המלחמה הקרה ובוודאי לאחר נפילת חומת ברלין, שום דבר לא החליף אותן ואנו חיים לכאורה בעולם ללא נרטיב בעל משמעות". לבני אדם תפיסה של זמן, של עבר ועתיד בניגוד לחיות.
התפיסה המסורתית של ימי הביניים- צריך לשמר את העבר, הזמן לא אמור להביא איתו שינוי. הרנסנס: יש תפיסה מעגלית, ההיסטוריה חוזרת על עצמה – אימפריות קמות, מגיעות לשיא ונופלות. ימי הביניים היא המצאה של הרנסנס, שזה היה נפילה בין שני שיאים. הם חשבו שהם מחדשים את ימי יוון ורומא.
מודרנה: המהפכה המדעית והנאורות במאה ה17 וה18 ותפיסת הזמן החדשה היא קידמה. מניחה שההיסטוריה היא תהליך של שיפור באמצעות התפתחות הידע האנושי. Progress ככל שהידע ישתפר מצבנו ישתפר, יותר תרופות לחולים, אוכל לרעבים, גשרם, אוניות. כל שנדע יותר באמצעות התבונה נשפר את המצבנו. וובר הצביע על כך שיש בלבול בין תפיסת קדמה מדעית לקדמה מוסרית. המדע מייצר רק אמצעים ומי אמר שישתמשו באמצעים רק לטובה. האמצעים הם נייטרלים ואין הסכמה על המטרות. כבר במלחמת העולם הראשונה הטכנולוגיה הפכה את המלחמה לדבר מסוכן ונורא. המנטליות של הגנרלים היתה ישנה והטכנולוגיה חדשה. לפי התפיסה הישנה מסתערים אבל יש מכונות ירייה והשורות נקצרו.
מלחמת העולם השנייה היתה קפיצה מדרגה נוראית בגודל הזוועות. ואם רעיון הקדמה התערער אך מעט במלחמת העולם הראשונה, השנייה חוללה זעזוע עמוק. הירושימה ואושוויץ היו שני סמלים שמאחוריהם זוועות בקני מידה חדש. למרות שבדרזדן נהרגו יותר מבהירושימה (וונגוט היה שבוי בדרזדן בזמן שבעלות הברית הפציצו). איך שיפרה הטכנולוגיה את היכולת להרוג. פצצת האטום הובילה בצדק לפחדים אפוקליפטים.
הייאוש מהמנוע של הקדמה, מהתבונה. אם זה מה שהתבונה מולידה, את החורבן. אם זה הדבר שאנחנו הכי גאים בו וזה הדבר הכי קטלני.
לא התייאשנו לגמרי מהקדמה, היא הביאה יותר ברכות מקללות. הפניצילין הציל יותר אנשים מכל אלו שנהרגו במלחמות. היתה תמותת תינוקות של 1 ל2. אבל הביטחון של המאה ה18 שאנחנו הולכים לעולם טוב יותר חדר לכל פינה בתודעה.
בסרטי המד"ב מסוף שנות ה60 רק פאסימיים. עד שנות ה60 בסרטי המד"ב הולכים לעתיד טוב יותר. התפיסה הפכה להיות שהעתיד הוא רע, אנחנו מחסלים את הסביבה. בלייד ראנר. העולם נהיה מדבר, כל מקום זה מגה לוס אנג'לס מתחת לאדמה.
סוף מלחמת העולם השנייה זה השבר הגדול. אמריקה יצאה מהמלחמה מנצחת וצודקת בעיני עצמה והיחידה שיש לה טכנולוגיה של גרעין.
ב49 הסובייטים מפוצצים פצצת אטום ומתחילה המלחמה הקרה.
עידן האידאולוגיה. אחרי המלחמה רצו רק נורמליות. חזרו ועשו ילדים, בייבי בום. בניגוד לאידאולוגיות הגדולות שהביאו לכל כך הרבה הרס.
במלחמה הקרה האידאולוגיות לא שקעו.
1956 משבר גדול, נאום חורושצ'וב על פשעי סטאלין. משבר אידאולוגי ענק.
1962 כמעט התחילה מלחמת עולם בגלל קנדי (ספר:American tabloid על תקופת קנדי), משבר הטילים בקובה. מגלה בסיס טילים בקובה. היועצים אמרו לו ממילא הם יכולים להגיע אלינו, עזוב את זה. במקום לנהל את זה בצינורות דיפלומטיים הוא מציב אולטימטום לטילים. רוברט קנדי וחורושצ'וב הצליחו להוריד את כולם מהעץ. העולם עצר נשמתו, זה היה זעזוע. אימה.
לרגע היה נדמה ששני מנהיגים עם אגו שעלולים מאסקלציה רטורית להגיע למחמת עולם. וכל ההגיון של המלחמה הקרה הפסיק להיות הגיון אידאולוגי הפך להיות הגיון של תורת המשחקים. איך מנצחים במשחק סכום אפס? כובל את עצמך למשהו שאתה לא יכול לזוז ממנו. סרט: ד"ר סטיינג'לאב.
באותה שנה יוצא ספרה של רייצ'ל קרסון silence spring שמייסדת את האידאולוגיה הירוקה. שהטכנולוגיה מביאה אותנו לאסון אקולוגי.
מלחמת ויאטנם: מדיניות ארה"ב במלחמה הקרה היתה מצוינת, ניצחה את המלחמה ופירקה את הגוש הסובייטי בלי לירות עליו. האסטרטגיה היתה הכלה/בלימה. אנחנו לא משחררים ארצות שנפלו לקומוניזם, רק בולמים. ויאטנם היתה קולוניה צרפתי, ב54 הצרפתים הפסידו לויאטנמים. ואז היתה ועידה בינלאומית: לחלק אותה למערבית ומזרחית ולאחד תוך שנתיים ולעשות בחירות. והם ידעו שבבחירות הקומוניסטים ינצחו כי הם הובילו את תנועת השחרור. אייזנהאואר סירב לחתום על הסכם איחוד ויאטנם. קנדי מחליף אותו וביחד עם הסי.אי.איי מחליפים שלטון. שמים שלטון קתולי על ארץ בודהיסטית, והם מתחילים גם לרדוף כמרים. הצבא שהקימו לו, צבא דרום ויטנאם היה הצבא עם אחוז העריקות הגבוה בעולם. זה הוביל את ארה"ב למלחמה שאנשים לא הבינו את פשרה. איך מנצחים מלחמת גרילה? צבא הגרילה לא צריך לנצח, רק להישאר קיים. ב67 בינואר הויאט-קונג, הגרילה כבשו את השגרירות האמריקאית בסייגון (!) לכמה שעות. המלחמה איבדה את פשרה (סרט: אפוקליפסה עכשיו). בוץ שאיבד את פשרו.
ההיפים זה כבר תנועה של התייאשות מן התבונה.
בסוף המאה ה20 הנסיבות הולידו עידן פוסט מודרני. עדיין מאמינים בקדמה. תחושת האדם המודרני שיש פשר להיסטוריה ומשמעות להתקדמות ההיסטרית נפגעה מאוד. ונולד עידן של חוסר פשר.
