מלחמת ויאטנם התקיימה בין ארה"ב והגורמים הקומוניסטים בצפון ויאטנם במהלך שנות השישים ועד אמצע שנות השבעים. מלחמת ויאטנם היא אחד משיאה של המלחמה הקרה ומקור של טראומה תרבותית עמוקה בארצות הברית.
1960-ג'ון פ.קנדי נבחר לנשיא, פתח מדיניות אקטיבית להוכחת עליונותה של ארה"ב. הוא מנסה לקדם את האינטרסים האמריקאיים, לאמן קובנים שינסו "לקחת" את השלטון מפידל קסטרו וכד'. הסובייטים הציבו טילים עם ראש נשק גרעיני, ארה"ב דרשה שהם יורחקו, והייתה תחושה שהולכת לפרוץ מלחמת עולם שלישית, ואולי "בזכות " הנשק הגרעיני והפחד למחוק את האנושות- לא פרצה מלחמה.
לאחר הירצחו של קנדי ב-63' ארה"ב מסתבכת בוויאטנם.
נסיבות מלחמת ויאטנם
צרפת שלטה באזור זה של הודו-סין מאז שנות השמונים של המאה ה-19, במסגרת המרוץ הקולוניאלי. האזור החליף ידיים במלחמת העולם השנייה, שבסופה הוחזר לצרפת. בינתיים קמה באזור סין המאואיסטית, ובצפון וייטנאם קמה תנועה לעצמאות (נגד הקולוניאליזם) בשם וייט מין, בראשות הו צ'י מין (התחנך בצרפת, היה ממייסדי המפלגה הקומוניסטית הצרפתית, בעל השקפת עולם מרקסיסטית קלאסית). התנועה נתמכה על ידי הקומוניסטים הסיניים.
מהלך מלחמת ויאטנם
השתלשלות מקומית והתחייבות אמריקאית להגן על האזור מפני התפשטות קומוניסטית העמיקו את המעורבות האמריקאית. קנדי הכניס כוחות מסיביים,וממלא מקומו שעלה לנשיאות אחריו, לינדון ג'ונסון, החריף את המצב. בהיותו מגויס לנושא החברתי, ביקש להשיג את תמיכת השמרנים ברעיונותיו באמצעות העמקת המעורבות בוייטנאם תחתיו הוכפלו הכוחות בוייטנאם פי 40 (מ-15,000 ב-1963 עד 600,000 ב-1968).
מלחמת וייטנאם היא "המלחמה הרעה", שחשפה את חוסר האמינות של הממשל, ואת הניצול של חיילים שחורים והיספאנים תחת פיקודם של לבנים שלא ביקרו בשדה הקרב על רקע זה עלה לשלטון ניקסון, שהפסיד את בחירות 1960 לקנדי (העימות הטלוויזיוני). ניקסון הבטיח לצמצם את המעורבות בוייטנאם. הוא צמצם את כוחות הקרקע אבל הרחיב את הפצצות המרבד כך שפגעו גם בקמבודיה, ולבסוף פינה את וייטנאם איחוד וייטנאם והנהגתה על ידי קומוניסטים סתרו את "תיאוריית הדומינו"מספר החללים האמריקאים כ-60,000 חיילים. וייטנאמים: כ-1.5 מיליון חיילים ואזרחים בצפון, כ-2 מיליון בדרום.
מבינים שהמלחמה הקרה גורמת להרבה אבידות. שנה לאחר רצח קנדי- חרושצ'וב מודח, ומחליפו ברז'נייב הצהיר על מדיניות הדטאנט (רגיעה- הקלה)– גָבָר הסחר ושיתוף הפעולה בין המעצמות, הופצו מסרים של סובלנות, רגיעה ושאיפה להימנעות מעימות. מצד שני- יותר מחרושצ'וב הוא פועל לפיתוח הצבאי, דיכא נסיונות הפיכה (האביב של פראג, 68'), והשקיע הון עתק על חשבון החקלאות בצבא ובמערכת ההרתעה הגרעינית.
מתוך: מבוא לתרבות המערב
