תצפית היא שיטת מחקר איכותנית וכמותית המשמשת לאיסוף מידע על התנהגות אנושית, אינטראקציות חברתיות, שפת גוף ודפוסי תקשורת – בעיקר כאשר הנחקרים אינם מודעים או אינם יכולים לדווח באופן אמין על התנהגותם. התצפית מאפשרת לחוקר לראות את ההתנהגות כפי שהיא מתרחשת בזמן אמת ובסביבה הטבעית של הנחקרים.
לדוגמה, חוקר שרצה לבדוק את דפוסי השיחה בין בני משפחה בזמן צפייה בחדשות לא יכול להסתמך על שאלון, מכיוון שאנשים לרוב אינם מודעים להרגלי השיח שלהם. במצב כזה עליו להשתמש בתצפית ישירה, תוך קביעת קריטריונים ברורים לצפייה, כמו מדידת זמן הדיבור של כל משתתף. כדי לשפר את מהימנות הנתונים, רצוי להיעזר ביותר משופט אחד, ולבצע הכשרה מתאימה לצופים.
יתרונות של תצפיות
שיטה ישירה: מאפשרת תיעוד התנהגות בשעת התרחשותה, ללא תיווך של דיווח מילולי.
סביבה טבעית: התנהגות הנחקרים משקפת מציאות יומיומית, במיוחד לאחר שהם שוכחים שמתצפתים עליהם.
מתאימה לקהלים שלא מסוגלים לדווח: כמו תינוקות, ילדים, אנשים עם מוגבלויות תקשורתיות וכדומה.
חושפת תופעות שלא ניתן לבטא במילים: כגון שפת גוף, הבעות פנים או דינמיקות לא-מילוליות.
אימות מידע: תצפיות יכולות לשמש לאימות (תיקוף) של נתונים שהתקבלו בדרכים אחרות, כמו ראיונות או שאלונים.
חסרונות של תצפית
לא כל התנהגות ניתנת לתצפית: תהליכים פנימיים, רגשות או מחשבות אינם נגישים לתצפית ישירה.
התצפית מוגבלת בזמן ומקום: החוקר בוחר מתי לצפות ומה לראות, ולכן לא ניתן להכליל בהכרח מהממצאים לרגעים אחרים.
השפעת החוקר: נוכחות החוקר עלולה ליצור תחושת מלאכותיות. אמנם זו פוחתת עם הזמן, אך אינה נעלמת לגמרי.
משאבים: תצפיות דורשות זמן, כוח אדם והכשרה, ולעיתים גם ציוד טכנולוגי.
קושי בהבניה ופרשנות: תהליך קידוד הנתונים עשוי להיות סובייקטיבי. לדוגמה, כיצד להבחין אם טון דיבור הוא אגרסיבי או לא – תלוי בפרשנות החוקר ובהקשר התרבותי.
מגבלות מהימנות: יש לבדוק מהימנות בין שופטים ולוודא שהתצפית לא מושפעת מהסחות דעת. כמו כן, קשה לשחזר תצפיות שלא תועדו בווידאו.
לסיכום
תצפית היא כלי מחקר רב עוצמה כשנעשה בו שימוש מדויק וזהיר. היא מאפשרת לחוקרים גישה ישירה להתנהגות אנושית בסביבה טבעית, אך מחייבת הגדרה ברורה של אובייקטי הצפייה, פרוטוקול מסודר לביצוע ובקרה על מהימנות הנתונים. על אף מגבלותיה, היא חיונית בתחומים כמו פסיכולוגיה, חינוך, אנתרופולוגיה וסוציולוגיה – במיוחד כאשר נדרש תיעוד של מציאות שלא ניתן לחשוף באמצעים מילוליים.
מתוך: שיטות מחקר – סיכומים
