סיכום מבוא לתקשורת חזותית: המודל הקוגניטיבי

א. המודל הקוגניטיבי

v     בניגוד לתיאוריות החישה שמדברות על קליטה אוטומטית,, מדובר כאן על צופה המגיע עם ידע ומפעיל תובנות על מנת לקלוט את המסרים לאשורם.  הנחת היסוד שהמוען בונה על ידע מורכב ומרובד של הנמען.

v     המודל לא מגדיר את הצופה כממיין סימנים, אלא כיוצר את הקליטה בהתאם / בכפוף לפעילויות מנטאליות. יש כאן התייחסות להמוח כמעבד מורכב של דימויים חזותיים.

v     זוהי התיאוריה החדישה ביותר- היא עוסקת פחות באספקטים פיזיולוגיים שהדימויים יוצרים, אלא יותר מתעניינת בכך שהתפיסה הויזואלית היא תוצאה של סדר פעולות מנטאליות.

  • קליטת הגירויים קשורה ברקע התרבותי של הנמען.

קיימת סידרה של 9 פעולות מנטאליות שיכולות להשפיע על התפיסה החזותית:

  1. זיכרון– הפעילות המנטאלית (שכלי ורגשי) החשובה ביותר- זה הקשר למה שראינו אי פעם.  אם לא יועלה בזיכרון איימיג' כלשהו (דימוי או תת דימוי), אין סיכוי שנתפוס אותו או שהוא יישא משמעות כלשהי עבור הנמען.  אם הדימוי מזכיר לנו משהו שכבר קיים בזיכרון, הוא ייקלט טוב יותר.
  2. השלכה– מצבו המנטאלי של האדם מושלך/ מוטל על האובייקט/ הדימוי.

–          כמו למשל במבחן כתמי דיו.

  1. ציפייה– את מה שאנו לא מצפים לראות לא נראה. ככל שמצפים יותר- רואים יותר. גם אם התופעות אינן ממשיות. לדוגמא: "הפאטה מורגנה".
  2. סלקטיביות– בחירה. יש צורך ללקט (משלל הדימויים) את מה שיהפוך לעוגן שעליו יושב במסר- מה שיאפשר להבין את המסר לאשורו.

–          המוח מתמקד בדברים החשובים, העין ננעלת על המוכר-זה תלוי ההיסטוריה הפרטית.

–          חדירה של אובייקט מוכר לטווח הראיה, ישר תסיט את העין לטובתו.

–          לדוגמא: דמות מוכרת בפרסומת קופצת באינטרנט.

  1. הרגל– כדי להגן על עצמו מגירוי יתר, נוטה המוח להתעלם/ לסנן גירויים חזותיים שנכנסים לטווח הראייה שהם לא משמעותיים/ טריוויאליים או חלק מהיום יום שלנו.

–          למשל– בתנועה בדרך מוכרת (הדרך הביתה) המוח לא באמת מבחין בכל המראות שבנתיב.

  1. בולטות– אדם יעניק לגירוי חזותי תשומת לב גדולה יותר ומשמעות, אם הוא נושא עבורו משמעות. לדוגמא: אדם רעב יקלוט כל דבר שיזכיר לו אוכל.
  2. דיסוננס– כאשר בו בזמן מתחרים על תשומת ליבו של הקולט מספר היצגים חזותיים ושקליטתם תיצור דיסוננס.

–          דוגמא– קשה לנסות לקרוא בעוד הטלוויזיה פועלת בעוצמה, משום שהמוח יכול להתרכז בפעילות אחת. כך גם במקרה של מסך מפוצל

  1. תרבות– להשפעות תרבותיות (זמן/ מקום/ קבוצת השתייכות) יש השפעה עצומה על התפיסה החזותית. קיימת חשיבות לרקע התרבותי של הצופה בעת קליטת ייצוגים חזותיים.

–          הצופה קולט את העולם דרך המשקפיים של התרבות שלנו.

–          אם הניתוח הוא שימוש במקורות, לשלב הפרשנות יש נגיעה לכאן ולעכשיו, לנסיבות בהן נעשה האימג' ולנסיבות להן הוא נועד.

מבוא לתקשורת חזותית – סיכום

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: