הדיון אודות דטרמיניזם (המחשבה כי כל המציאות קבועה מראש) מבדיל לעיתים בין דטרמיניזם רך וקשה.
דטרמיניזם קשה רואה ברצון החופשי אשליה ומאמין שלכל אירוע ופעולה יש סיבה. הפסיכולוגיה ההתנהגותית למשל מאמינה בדטרמיניזם קשה. מושגים כמו "רצון חופשי" ו"מוטיבציה" נדחים כאשליה המסווה את הסיבות האמיתיות להתנהגות אנושית שחקוקות בנו ללא בחירה. בגישה זו, אם אדם ביצע פשע זה מכיוון שהוא מונע לכיוון זה על ידי נסיבות סביבתיות והיסטוריה אישית, מה שהופך את מעשיו לבלתי-נמנעים. זה כמובן לא אומר שלא צריך להעניש אותו, להפך, רק כך אפשר ליצור בו "התניה" להתנהגות תקינה.
דטרמיניזם רך
דטרמיניזם רך מייצג אמצע ומאמין כי לאנשים יש בחירה, אבל הבחירה הזו מוגבלת על ידי גורמים חיצוניים או פנימיים. לדוגמה, לגדול כאדם עני לא בהכרח יהפוך אותך בסוף לגנב, אבל הסיכויים שלך ללכת במסלול כזה גדולים משל אדם שגדל עשיר. דטרמיניזם רך מצביע על כך שהתנהגויות מסוימות מוגבלות יותר מאחרות ושיש אלמנט של רצון חופשי בכל התנהגות.
