רקע להקמת ניל"י
ביזמתם של אהרון אהרונסון, אחיו אלכסנדר ואבשלום פיינברג הוקם ארגון מבין צעירי הארץ, שנקרא על-ידי מייסדיו ניל"י (ראשי תיבות של האמרה התנכית "נצח ישראל לא ישקר").
מטרות ודרכי פעולה
הארגון קבע לו למטרה החשת מפלת התורכים ושחרור ארץ ישראל על-ידי כיבושה בידי צבאות בריטניה.
פיינברג הציע לארגן מרד יהודי, שישען על עזרת הבריטים החונים במצרים. אהרונסון דחה את תוכנית המרד כדמיונית וכחסרת כל יסוד במציאות. לעומת זאת קיבל את הנחתו של פיינברג, כי בתנאי השעה הפעולה המעשית היחידה היא התקשורת עם הבריטים החונים במצרים, והגשת עזרה לצבאותיהם לכבוש את הארץ. וכפי שהעריך תוך זמן לא רב תתחולל המערכה הצבאית במזרח התיכון, כאשר הבריטים יפנו מבסיסיהם שבמצרים לכיבוש ארץ ישראל.
אהרון אהרונסון הציע הקמת מערכת ריגול והעברת ידיעות למפקדה הבריטית.
אהרונסון הביע את דעתו שיש להתקשר עם המפקדה הבריטית במצרים, להשיג שיתוף פעולה עימה ולהמציא לה את כל הידיעות הנחוצות לשם תכנון כיבושה של ארץ ישראל. אבשלום פיינברג ואלכסנדר אהרונסון קיבלו על עצמם לבוא בדברים עם המפקדה האנגלית במצרים ובאוגוסט 1915 יצאו למצרים באוניה אמריקאית, שהעבירה לשם פליטים יהודיים נתיני-חוץ מארץ ישראל.
בסוף 1915 הצטרפו לרשת הריגול אחותו של אהרון אהרונסון – שרה, יוסף לישנסקי, בן מטולה, שהיה מועמד ל"השומר" ונדחה, נעמן בלקינד – בנו של ישראל בלקינד איש ביל"ו ואחרים. הרשת הקיפה כ-30-40 חברים.
בעקבות מכת הארבה שבאה על הארץ, מינה ג'מאל פחה את אהרון אהרונסון למפקח ראשי בארגון המלחמה בארבה בכל שטחי ארץ ישראל, סוריה והלבנון, ונתן לו רשות למנות פקידים-עוזרים כראות עיניו. עך-ידי מינוי זה ניתנה לו האפשרות להרחיב את פעולות ניל"י ולגלות מקורות חדשים של ידיעות צבאיות. בין הפקידים המיוחדים ששלח אהרונסון כדי למצוא את המקומות בהם התרכזו הארבה על גבול מדבר סיני, היו עובדי התחנה בעתלית וחברי ניל"י. ברשות השלטונות הצבאיים הם שוטטו במדבר בסביבות מחנות הצבא ומשמרות החזית, כך התנהלה העבודה כמעט ללא הפרעה, במשך כמה חודשים.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / הלאומיות בישראל ובעמים / התנועה הציונית בזמן מלחמת העולם הראשונה
